ממד האוסדורף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בשלני (שיחה | תרומות)
ממשפחה קראית
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
== רקע - ממד "נאיבי" וממד טופולוגי ==
 
[[תמונהקובץ:Sierpinski triangle (blue).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משולש שרפינסקי]] הוא קבוצה שממד האוסדורף שלה הוא ln 3 / ln 2, או (log<sub>2</sub>(3, שהוא בקירוב 1.58]]
באופן אינטואיטיבי, ממד של [[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצה]] (למשל תת-קבוצה של [[המרחב האוקלידי]]) מציין את מספר הפרמטרים הבלתי תלויים הנחוצים לציון מקומה של נקודה במרחב זה. מושג מתמטי שמייצג בקירוב גישה נאיבית זו הוא [[ממד טופולוגי|הממד הטופולוגי]] של הקבוצה. [[נקודה (גאומטריה)|נקודה]] ב[[מישור (גאומטריה)|מישור]], למשל, מתוארת באמצעות שני פרמטרים בלתי תלויים (ה[[קואורדינטות קרטזיות|קואורדינטות הקרטזיות]] שלה), ולכן, במשמעות זו, המישור הוא דו-ממדי. כפי שניתן לצפות, ממד טופולוגי הוא תמיד [[מספר טבעי]].
 
[[ממד טופולוגי]] מתנהג בדרכים לא צפויות כאשר מדובר בקבוצות מורכבות במיוחד, כגון [[פרקטל|פרקטלים]]ים. ל[[קבוצת קנטור]], למשל, יש ממד טופולוגי 0, אך מבחינה מסוימת היא מתנהגת כבעלת ממד גבוה יותר. ממד האוסדורף מאפשר להתמודד גם עם קבוצות כאלה.
 
== ממד האוסדורף ==
שורה 14:
=== הגדרה פורמלית ===
ניתן להגדיר את ממד האוסדורף במספר דרכים. להלן הגדרה באמצעות [[מידת האוסדורף]].
 
 
יהי <math>(X,\rho)</math> [[מרחב מטרי]] כלשהו.
שורה 20 ⟵ 19:
עבור [[תת-קבוצה]] <math>U\subseteq X</math> נגדיר את ה[[קוטר]] של <math>\ U</math> כך:
 
:<math>\mathrm{diam}(U):=\sup\{\rho(x,y)|x,y\in U\}, \quad \mathrm{diam}(\emptyset):=0</math>
 
 
יהי <math>\ \delta>0</math>, תהי <math>S\subseteq X</math> תת-קבוצה כלשהי ויהי <math>\{ U_i \}_{i\in\mathbb{N}}</math> [[כיסוי]] [[קבוצה בת מניה|בן-מניה]] של <math>S</math>, כלומר <math>S\subseteq \bigcup_{i\in\mathbb{N}} U_i</math>
 
נאמר ש-<math>\{U_i\}</math> הוא '''<math>\delta</math>-כיסוי''' של <math>\ S</math> אם לכל <math>i\in\mathbb{N}</math> מתקיים :<math>\operatorname{diam}(U_i)<\delta</math>
 
 
יהי <math>d\ge 0</math>. לכל <math>S\subseteq X</math> ולכל <math>\ \delta>0</math> נגדיר
שורה 32 ⟵ 29:
 
נשים-לב ש-<math>H^d_\delta(S)</math> [[פונקציה מונוטונית|מונוטונית]] עולה ככל ש-<math>\delta</math> קטנה (כי אז יש פחות כיסויים מותרים) לפיכך הגבול <math>\lim_{\delta\to 0}H^d_\delta(S)</math> קיים.
 
 
נגדיר את '''מידת האוסדורף החיצונית ה-d ממדית''' של S כך:
:<math> H^d(S):=\sup_{\delta>0} H^d_\delta(S)=\lim_{\delta\to 0}H^d_\delta(S)</math>
 
 
וכעת נגדיר את '''ממד האוסדורף''' של S להיות:
שורה 52 ⟵ 47:
 
== ממד פרקטלי ==
ממד האוסדורף לרוב קשה מאוד לחישוב. עבור [[פרקטל|פרקטלים]]ים מסוימים ממד האוסדורף מתלכד עם הממד הפרקטלי. את הממד הפרקטלי קל יותר לחשב ולכן הוא שימושי יותר. נוסחת הממד הפרקטלי פועלת על פרקטל בעל תכונת הדמיון העצמי, שבה הפרקטל מורכב ממספר העתקים מוקטנים של עצמו. כלומר, אם נתמקד בחלק קטן של הפרקטל ונגדיל אותו בסקאלה המתאימה נקבל שוב את הפרקטל השלם.
 
הגדרה זו של הממד נותנת אינטואיציה חדשה לגבי מושג הממד.
שורה 80 ⟵ 75:
[[קבוצת קנטור]] היא קבוצה המתקבלת בתהליך איטרטיבי של חלוקת קטע ל 3 והסרת הקטע האמצעי, תהליך זה חוזר על עצמו לאורך כל תת-קטע וכך מתקבל [[פרקטל]] המוכל בקטע [0,1] ב[[שדה המספרים הממשיים|ישר הממשי]]. מהו הממד של קבוצת קנטור?
* בכל שלב באיטרציה אנו מחלקים את קבוצת קנטור לשני עותקים, כל עותק קטן פי 3 מהשלב הקודם. לכן, באיטרציה ה N יש לנו <math>\ 2^N</math> עותקים כאשר כל עותק אורכו קטן פי <math>\ 3^N</math> מהאורך המקורי. לכן,
* <math>\ d=\frac{\log(2^N)}{\log(3^N)} = \frac{N \log(2)}{N \log(3)} = \frac{\log(2)}{\log(3)} \approx 0.63 </math>
או
* <math>\ d=\log_{2^n} 3^n =\frac{N}{N} \log_2 3 = \log_2 3 \approx 0.63 </math>
כלומר, לקבוצת קנטור יש ממד לא שלם שגדול מ[[0 (מספר)|אפס]] אך קטן מ[[אחד]].