נחש הקדמוני – הבדלי גרסאות

במקדש שרואה הנביא ישעיהו (ישעיהו ו' )סובבים אפוא נחשים בעלי כנפיים, רגלים וידיים, אוזניים לשמוע ופה כדי לדבר. דומה כי זו הייתה המסורת שהכיר ישעיהו באשר למראהו של הנחש הקדמון שבגן עדן, בטרם עשהו אלוהים לזוחל עפר. זו אכן דמות הנחש שבגן העולה מספר אדם וחוה לאחר העונש: "על גחונך תלך ידיך ורגליך תחסר לא תשאר לך אזן ולא כנף" (בראשית כו, ג) – אלוהים לקח לנחש את הידיים והרגליים והשאיר אותו לזחול על גחונו.

 

את מהות תפקידו של הנחש ניתן להגדיר כחתרנות. הנחש בסיפור זה הוא התגלמותה של החתרנות כנגד הסמכות ''''''וזו מכוונת ישירות כנגד הסמכות שהוענקה לאדם. מאחר שהאיסור האלוהי מנע מן האדם את השגתה של עליונות מוחלטת על הטבע, ממילא היה בכך משום יצירת ניגוד גדל והולך בין האדם ובין הטבע.

 

מכאן ואילך מזמינה אותנו לשונו החסכונית של הסיפור המקראי, לפתח השערות של חשיבה ספקולטיבית, שאינה מדרך החשיבה של המקרא עצמו: איסור אלוהי יחיד זה ממחיש את העובדה ששליטתו של האדם בטבע וזכותו לנצלו מוגבלות. בכך משתמעת ממנו גם התנגדות הטבע עצמו לשליטת האדם בו, או במלים אחרות, יש בה משום עמידה גלויה על עצמאותו של הטבע. בהיותו מוגדר כניתן לראות בנחש את נציגו של היבט זה של הטבע.

 

יש טוענים כי הנחש המופיע בבראשית מופיע כאן כסמל.

 

בפירושים אלה קיים קושי לראות בנחש רק סמל היות שהסיפור מדבר על חיה שנענשת.

 

בסיפור גן עדן מנסה הנחש לפתות את אדם וחוה רגע לפני התגלותו המוחלטת

של האל בעולם, אשר היתה אמורה להתרחש בשבת. הנחש מציע לאדם וחוה הצעה אטרקטיבית ביותר: '''"כִּי יֹדֵעַ אֱלֹקִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹקִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע:"''' [שם, ג', ה']. הנחש צבוע. על פניו הוא נראה נחמד וידידותי, בעל כוונות טובות ורוחניות. ברם למעשה הוא זורע הרס ובלבול בעולם. קודם לחטא היו אדם וחוה נצחיים. לאחר שהנחש מדרדר את אדם וחוה עד לאבדן צניעותם הטבעית חודר מושג המוות לעולם - '''"כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת"''' [בראשית ב', י"ז]. צניעות היא המפתח לחיי נצח. משמאבדים אדם וחוה את צניעותם - מאבדים הם אף את נצחיותם.

הנחש מצליח לדרדר את אדם וחוה בכך שהוא תוקף את נקודת התורפה של המין האנושי – הצניעות ''':'''"'''וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת''' שם [ג', ז']. הנחש מדרדר את אדם וחוה עד לאבדן צניעותם הטבעית וכתוצאה ישירה מכך - לאבדן חיי הנצח שלהם.

 

*{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Temptation of Adam and Eve|שם ויקישיתוף=חטא עץ הדעת}}

* [[S:ביאור:רש"י בראשית ג|ביאור רש"י על בראשית ג]], ב[[ויקיטקסט]]

* [http://www.daat.co.il/daat/tanach/raba1/20.htm מדרש רבה לחומש בראשית, פרשה כ], באתר "דעת"

 

{{הערות שוליים}}