קונגרס ברלין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח |
אמיר מלכי-אור (שיחה | תרומות) ←הרקע לכינוס הקונגרס: הורדת התייחסויות למעצמות על - לא מתאים לתקופה ולמעמד היחסי של המעצמות |
||
שורה 5:
===פאן-סלאביות===
במהלך [[המאה ה-19]] התעוררו תנועות רבות ברוסיה ובבלקן שדגלו ב[[פאן-סלאביות]]. בדומה לפאן-גרמניות ופאן-איטלקיות ששאפו לאיחוד אנשים תחת ישות מדינית אחת (אצל הגרמנים גרמניה ואצל האיטלקים איטליה), גם תנועות פאן-סלאביות שאפו לאחד את כל ה[[סלאבים]] שנמצאים בבלקן ובמזרח אירופה תחת ישות מדינית אחת. התנועות הפאן-סלאביות ניסו כל אחת בדרכה לאחד את כל הסלאבים. רוסיה,
===האינטרסים של
כאמור קודם לכן, רוסיה שאפה לשלוט על הבלקן מטעמים אידאולוגים של פאן-סלאביות. שליטה רוסית בבלקנים תאפשר לרוסיה אחיזה טובה יותר בים השחור ולאחר מכן גם [[הים התיכון|בים התיכון]]. בריטניה, שרצתה לשמור על [[מאזן כוחות]] בין מעצמות אירופה ולשמור על ה[[קולוניה|קולוניות]] שלה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], ניסתה למנוע מרוסיה בכל דרך להשיג את מטרותיה שכן שליטה רוסית בים התיכון משמעותה הפרת מאזן הכוחות בין המעצמות ובהמשך אף התנגשות ישירה בין האינטרסים של הקולוניות הבריטיות להתעצמות הרוסית. איחוד [[איחוד איטליה|איטליה]] ואיחוד [[איחוד גרמניה (המאה ה-19)|גרמניה]] ב-[[1871]] סיכלו את שאיפותיה של [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] להתפשטות טריטוריאלית בכיוון דרום-מערב שם היו כעת גרמניה ואיטליה. אוסטרו-הונגריה שינתה את מדיניותיה והתרכזה בעיקר בחיזוק השפעתה בבלקן ופעולה כנגד תנועות פאן-סלאביות שניסו להפיל את שלטון [[בית הבסבורג]] כדי לקבל עצמאות. לאחר ניצחונה של פרוסיה ב[[מלחמת צרפת-פרוסיה]] ויצירת גרמניה, הייתה גרמניה למעצמה היבשתית היחידה ללא אינטרסים בבלקן מה שהפך אותה למתווכת נייטרלית מתאימה בין המעצמות לפתירת השאלה בנוגע לעתידו של אזור הבלקן.
| |||