יבגני רטנר – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Jenka Ratner in 1932-1934 in Kashmir north India.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רטנר על אופנועו בו טייל ב[[קשמיר]] בצפוןשבצפון [[הודו]] בתחילת [[שנות ה-30]]]]

'''אבגני''' ('''גגֶ'נקהנקָה''') '''רטנררַטנֶר''', או בשמו ה[[עברות|מעוברת]] '''גדעון רבטל''' ([[17 באוגוסט]] [[1909]] -– [[25 במרץ]] [[1979]]), היה [[מהנדס]] וממציאו[[ממציא]] [[ישראלי]], ממייסדי [[חיל המדע]], וחתןחתן [[פרס ביטחון ישראל]].

רטנר נולד ב[[ציריך]] שב[[שווייץ]] לזוג סטודנטים רוסיים[[יהדות רוסיה|רוסים]] שלמדו שם [[רפואה]]. עם סיום הלימודים ב-[[1913]] חזרה המשפחה לרוסיה. ב-[[1914]], כשהיה בן 5, התייתם מאימומאמו. במלחמתב[[מלחמת העולם הראשונה]] שימש אביו כרופאכ[[רופא צבאי]], המשפחהוהמשפחה נדדה ברחבי רוסיה ביחד עם האב.

בשנת [[1922]] בהיותו בן 13, עלה ל[[ארץהעלייה השלישית|עלה לארץ ישראל]] עם סבו. אביו הקומוניסטה[[קומוניסט]] נשאר ברוסיה והוא לא ראה אותו יותר. סבו היה פרופסורפרופ' אלכסנדר איליוב, שייסד את [[הפקולטה לכימיה (טכניון)|הפקולטה לכימיה]] ב{{ה|טכניון}}, המשפחהוהמשפחה התגוררה ב[[חיפה]]. בשנת [[1928]] סיים רטנר את לימודיו ב[[בית הספר הריאלי]], ובשנת [[1932]] סיים את לימודיו בטכניון{{הערה|{{דבר||בתכניון|1932/10/16|00408}}}} שם למד [[הנדסה אזרחית]]. בסיום לימודיו, עבד במשך שנתיים כמהנדס מכונות במחלקה לעבודות ציבוריות של ממשלת [[המנדט הבריטי]]. במקביל ערך מסעות אופנוע הרפתקניים לארצות ערב, אירופה, סהרה, סודן והודו.

בשנים [[1935]]–[[1942]] עבד כמהנדס מכונות ב[[חברת הנפט העיראקית]] (IPC כיום [[בתי זיקוק לנפט (חברה)|בתי הזיקוק]]). במקביל, החל לפעול בארגון [[ההגנה]] בתכנון אמצעי חבלה, והוכשר במסגרתו כטייס במטוסים קלים. כחבר הפלוגה לפעולות מיוחדות, פעל רטנר ביחידת הנדסה, ועסק בתכנון כלי לחימה, ובהם [[מוקש המטריה]] שתכנן כנגד הבריטים. בעקבות שיתוף הפעולה שהכריז [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] עם הבריטים במלחמה בנאצים, נחשפו הברטיםהבריטים למוקש המטריה. בעקבות זאת הוא גויס בשנת [[1942]] לשורות [[הצבא הבריטי]], ונשלח לאנגליה לאדמיראליות, לבסיס הפיתוחה[[מחקר שלהםופיתוח]] של [[האדמירליות]] בעיר [[פורטסמות]] לעסוק בפיתוח נשק נגד [[צוללת|צוללות]]. בין היתר, היה מעורב בפיתוח ה[[מרגמה SQUID]] כנגד צוללות. מרגמה זו, פגעהשפגעה קשות בצוללות הגרמניות. בשנת [[1947]] נקרא על ידי בן-גוריון לחזור לארץ ישראל,; הבריטים סירבו לאשר לו חזרה ארצה והציעו לו נתינות בריטית., רטנרורטנר התחזה כחולה סופני המבקש להיקבר בארץ ישראל. לאחר הגיעו ארצה הצטרף למחלקה המדעית של ההגנה והפך למהנדס הראשי של [[חיל מדע#היסטוריה|חמ"ד]], והיה ממייסדי חיל המדע של צה"ל. במסגרת חמ"ד פיתח אמצעי לחימה רבים כגון [[מוקש]]ים, [[מרגמה 6 אינץ']] ומטול כנגד טנקים. כל הכלים האלה שימשו במלחמת העצמאות.

בשנת [[1968]] השתחרר מצה"ל בדרגת [[אלוף משנה]], והמשיך לעבוד ברפא"ל כיועץ למנהל רפא"ל בנושאי חימוש, בתפקידו כיועץ המשיך לפתח אמצעי לחימה ולהשתתף באופן פעיל בניסויי הערכה שלהם בשדה הניסויים 'שדמה' בנגב. גם ביקש בצוואתו להקבר שם, אך זה לא התאפשר. הוא המשיך לעבוד עד יום מותו. בצוואתו כתב שהוא מבקש שבהלוויתושבהלווייתו לא ישתתפו יותר ממנייןמ[[מניין]] אנשים ומהיתר ביקש {{ציטוטון|...לכבד את זכרי בעבודה מאומצת כמו בימים ההם.}}.