בית רוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה
הגהה
שורה 6:
הבית הוקם במאה ה-19, בלב ה[[פרדס]]ים של משפחת רוק, משפחה [[ערביי ישראל|ערבית]]-[[נצרות|נוצרית]] אמידה שהגיעה ל[[יפו]] מ[[עין כרם]]. בדומה לבתי באר אחרים, שנבנו בהדרגה, קומת הקרקע, שנועדה לשרת את עבודת הבאר, הייתה פשוטה יחסית, וקורתה ב[[קמרון צולב|קמרונות צולבים]]. קומת המגורים השנייה, שנוספה בהמשך, הייתה מפוארת יותר, וכללה תקרה גבוהה, רצפת [[שיש]], חלונות מקומרים בחזיתות המזרחית והמערבית וגג [[רעף|רעפים]]. ה[[באר מים|באר]] הופעלה בתחילה באמצעות [[אנטיליה]], ומאוחר יותר באמצעות [[מנוע דיזל]].
 
ב-[[1902]] היה מעורב אחד מבניה של משפחת רוק, [[אלפרד רוק|אלפרד]], בתגרה שבמהלכה נרצח איכר מ[[ראשון לציון]] בשם יעקב אברמוביץ. כדי להיחלץ מ[[עונש מוות]], נמלט רוק מהארץ. משפחתו ניסתה להגיע להסדר של [[פיצוי]] כספי עם אנשי ראשון לציון, והדעות חלוקות באשר לטיבו של הסדר זה. על פי גרסה אחת, מכרה המשפחה לאיכרים את אחד מפרדסיה. על פי גרסה אחרת, הוצע לפרנסי ראשון לציון פיצוי בסך 10 אלפים [[פרנק (מטבע)|פרנק]], אך תושבי ה[[מושבה]] העדיפו להשקיעם ב[[קרן (תאגיד)|קרן]] לטובת בתו של אברמוביץ', ולאחר שזו מתה, הושקעו כספי הקרן בהקמת [[מרפאה]]. אלפרד רוק חזר מאוחר יותר ל[[ארץ ישראל]]. הוא היה למקורבו של ה[[מופתי]] [[אמין אל-חוסייני]], כיהן כסגן נשיא [[המפלגה הערבית הפלסטינית]] וכחבר [[הוועד הערבי העליון]], והתנגד ל[[ציונות]] ולמכירת קרקעות ל[[יהודים]].
 
חרף התנגדותו של אלפרד רוק למכירת קרקעות ליהודים, מכרה משפחתו את הפרדס ואת הבית למשפחות קליין ושפיר מ[[נווה שאנן (תל אביב)|נווה שאנן]] הסמוכה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]], ככל הנראה לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים. לפי גרסה אחרת, בתחילה התגוררו בבית [[מיסיון|מיסיונרים]] [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]], ומהם עבר לידיים יהודיות. בשנים [[1927]], [[1929]] ו-[[1932]] נערך [[יריד המזרח]] על אדמות הפרדס, שנעקר בינתיים. ב-[[1937]] תרמו המשפחות את הקרקע ל[[עיריית תל אביב]], לשם בניית התחנה המרכזית, מתוך מחשבה שהתחנה תעלה את ערכיהם של נכסים נוספים בהן החזיקו. משפחת רוק המשיכה להתגורר ביפו עד [[1948]].