הברית הבוליברית – הבדלי גרסאות

במקור הברית הבוליברית הייתה אמצעי משותף עבור וונצואלהו[[ונצואלה]] וקובהו[[קובה]] ליצירת חזית אחידה נגד ארצות הברית, אך מאז גדלה לכלול עוד מדינות. כשלאיראן מעמד של מדינה משקיפה בברית.{{הערה|Erikson, Daniel P.. 2008. Requiem for the Monroe Doctrine. Current History 107(706). Pp. 58-64.}}{{הערה|Larry Cata Backer and Augusto I. Molina. 2009. Globalizing Cuba: ALBA and the Construction of Socialist Global Trade Systems. Cuba in Transition 19.}} הברית הבוליברית מאפשרת פוטנציאלית ומעשית למדינות החברות בה להמשיך ולתפקד כלכלית תוך שימור אופיים והתרחקות מהמערב והגלובליזציהוה[[גלובליזציה]]. שכן הברית מסייעת ביצירת דרכים עקיפות להמשך קיום הפעילות הכלכלית הסדירה ובכך דרכים כלכליות לשימור וייצוב המשטרים. כמו כן היא מאפשרת למדינות החברות בה ולמדינות המיודדות עמה לקיים קשרי [[סחר חופשי]], כמו גם להתגבר על סנקציות בינלאומיות. במסגרת הברית הבוליברית ובחסותה הרחיבו הממשלות באופן מסיבי את התעמולה נגד ארצות הברית ובני בריתה באזור – דרך הערוץ הטלוויזיוני המשותף למדינות הברית. זאת על-מנת לערער את הלגיטימיות של ארצות הברית, להרחיב את הסוציאליזם וליצור חלוקה מחדש של הכלכלה המקומית. כל זאת תוך ערעור הערכים הדמוקרטיים- ליברלים והשווקים החופשיים של ארצות הברית, והחלשת הדמוקרטיהה[[דמוקרטיה]] המדינית לאומיות של המדינות החברות בה; ערעור חוקות, פירוק מוסדות דמוקרטיים ופגיעה בבחירות הארציות. לפי ג'ון פרדו הנורמה המדינית במדינות הברית הבוליברית בנויה על הקונספט של “Democradura”, שילוב בין דמוקרטיה ודיקטטורה.{{הערה|J.D. Gordon, R. Evan Ellis, Ilan Berman, Joseph Humire, Fernando Menendez. 2013. Defense Dossier Issue 9. Washington: American Foreign Policy Council}}

הברית הבוליברית מושתת על הרעיון כי בינאום חייב להתבצע דרך מדינות ופעילות ציבורית ולא דרך יחידים ושווקים פרטיים. ולכן השוני העיקרי במודל הכלכלי של הברית הבוליברית הוא שהיא שמה דגש על חיסול הפערים החברתיים וכלכליים הקיימים בין מדינות אמריקה הלטינית השונות. וזאת על ידי יצירת מנגנוני שיתוף-פעולה ככלי לצמצום הפערים הקיימים במדינות השונות באזור. בשונה מההשקפה הנאוה[[נאו-ליברליזם|נאו-ליברלית]] של מתן גישה לשווקים דרך [[רגולציה]] של מסחר, גישה המשרתת בעיקר את האינטרסים של המדינות הגדולות והמפותחות. כפי שמחקרים רבים מעידים שיישום שיטת הגלובליזציה הנוכחיות, כמו ה-FTAA{{אנ|Free Trade Area of the Americas}} וה-[[WTO]], לא יוצרים רמת פיתוח רצויה שיכולה להבטיח איכות חיים טובה יותר, במיוחד לא בקרב האדם הפשוט במדינות המתפתחות.{{הערה|Larry Cata Backer and Augusto I. Molina. 2009. Globalizing Cuba: ALBA and the Construction of Socialist Global Trade Systems. Cuba in Transition 19.}}

ריקרדו אלארקון, נשיא האסיפה הלאומית של קובה, כינה את הברית הבוליברית כערובה הטובה ביותר לגיבוש חזית אנטי-אימפריאליסטית. כשהיא משמשת גם כהגנה מפני מדינות וגושים כלכליים שונים. הברית הבוליברית היא האנטיתזהה[[אנטיתזה]] והתגובה ל[[דוקטרינת מונרו]] ומבטאת את המאבק העתיק שבין עמי אמריקה הלטינית לאימפריאליזם. לפי [[פידל קסטרו|קסטרו]], על מדינות אמריקה הלטינית לאחד כוחות ביצירת ישות אזורית, עם תרבות ושפה משותפות, על מנת למנוע את חלוקתה, אובדן עצמאותן וסיפוחן על ידי ארצות הברית, באמצעות מנגנונים כמו ה-FTAA{{אנ|Free Trade Area of the Americas}} וה-[[WTO]]. הברית מהווה את הצעדים הממשיים הראשונים שנלקחו כדי ליצור את הברית הבוליברית כמכשיר להשגת חלום זה, המהווה את חזונם של [[סימון בוליבר]] ו[[חוסה מארטי]], כפי שפורשו ועוצב מחדש על ידי מנהיגי הקריביים בסוף המאה העשרים.{{הערה|Larry Cata Backer and Augusto I. Molina. 2009. Globalizing Cuba: ALBA and the Construction of Socialist Global Trade Systems. Cuba in Transition 19.}}

מטרת הקמת הברית הבוליברית הייתה לערער את ברית FTAA{{אנ|Free Trade Area of the Americas}} של ארצות הברית. שכן הברית הבוליברית בהתנגדותה לקפיטליזםל[[קפיטליזם]] כאידאולוגיה פוליטית וכלכלית, אינה מבקשת לחקות את [[ארצות הברית]] או את [[האיחוד האירופי]] כמודל לאיחוד הגלובלי שלו, אלא מתבסס על ארבעה ערכים אנטי-קפיטליסטים: (1) לקדם את האינטגרציהה[[אינטגרציה]] והפיתוח של מדינות אמריקה הלטינית באמצעות שיתוף פעולה, [[סולידריות חברתית|סולידריות]] ואחדות במאמץ לקדם את האינטרסים של העם, מעל אלו של ההון הבינלאומי. (2) לקדם הסכמי [[אינטגרציה]] לשם פיתוח תשתיות תעשייתיות וחברתיות. במטרה לחסל את העוני וההדרה החברתית ולהבטיח תנאי חיים טובים יותר לכל תושבי מדינות אמריקה הלטינית. (3) להתנגד למדיניות [[נאו-ליברליזם|הניאו-ליברלית]], ובמיוחד לניסיון של ארצות הברית ליצור אזור [[סחר חופשי]] באמריקהב[[אמריקה הלטינית]]. (4) לקיים שיתוף פעולה משלים המבוסס על החוזקות של כל מדינה ומדינה, שיתוף פעולה הדדי, [[סולידריות חברתית|סולידריות]] וכבוד לריבונות הלאומית של כל מדינה. מדינות הברית הבוליברית רואות בערכי בסיס אלו כניגוד מוחלט ל'''"אסטרטגיה האימפריאליסטית קפיטליסטית במסווה השוק החופשי"''', של ארצות הברית ומדינות אירופה. שמטרתה לכפות את זכויות ההון מעל לזכויות החברתיות, פוליטיות, תרבותיות ואנושיות של מדינות שהשיגו אותן לאזרחיהן, לאורך מאות שנות מאבק.{{הערה|Dodson, Michael and Dorraj, Manochehr. 2008. Populism and Foreign Policy in Venezuela and Iran. The Whitehead Journal of Diplomacy and International Relations.}}{{הערה|Larry Cata Backer and Augusto I. Molina. 2009. Globalizing Cuba: ALBA and the Construction of Socialist Global Trade Systems. Cuba in Transition 19.}}

האידאולוגיה של הברית הבוליברית משלבת מסורת ארוכה של אנטי-[[קולוניאליזם|קולוניאליזם]], [[לאומיות]] ו[[אמריקניזם|אנטי -אמריקניזם]]. זאת כדי לייצר מערכת אידאולוגית בה המדינות חיוניות למאבק על פיתוח המדינות, והמאבק נגד ההתערבויות הישירות והעקיפות של ארצות הברית ובמידה פחותה; התערבות המעצמות הקולוניאליות האירופיות הישנות. למדינות רבות באמריקה הלטינית זו האידיליה, שכן הברית הבוליברית מספקת דרך לדמוניזציהל[[הסתה|דמוניזציה]] ולהעברת האשמה על כשלי המדינה ל-"אחרים". בנוסף הברית הבוליברית מספקת דרך ובסיס לשמירה על ריבונות ושליטת המדינות דרך תנועות דמוקרטיות המוניות; זאת בקישור פעולת המדינה להמונים,. ובכך גם מרופפת את הקשר בין ההמונים למוסדות או לחברות האזרחיות האחרות., והכי חשוב, אידאולוגיה זו מאפשרת למדינות שליטה על מהות והיקף ההסדרים בפועל עם גופים חוץ-מדינתיים. בצורה זו, האידאולוגיה של הברית הבוליברית הפכה למוצלחת ביותר בקשר לביקורת המוצר ובתוך כך הייבואה[[ייבוא]] והייצואוה[[ייצוא]].{{הערה|Larry Cata Backer and Augusto I. Molina. 2009. Globalizing Cuba: ALBA and the Construction of Socialist Global Trade Systems. Cuba in Transition 19.}}

הברית הבוליברית התפתחה להיות ככלי פוליטי המשמש כ'''כח חברתי''', הגורם לאזרחים להיותלתמוך ולהיות לגב חזקלכל לפעולותפעולות המדינה ומנהיגי הברית. דבר שנועד להקל ולייצב את שלטונם שלופעולות מנהיגי [[ונצואלה]] ו[[קובה]], כמנהיגי האנטי-אמריקניזם באזורם.{{הערה|Erich de la Fuente. 2011. ALBA: A Political Tool for Venezuela’s Foreign Policy. Western Hemisphere Security Analysis Center. Paper 4.}}