גורן – הבדלי גרסאות

ה'''גורן''' הואהיא מקום ששימש בעבר לריכוז ה[[חיטה]] על מנת לבצע בה [[דישה]]. בגורן היו מופרדים גרעיני החיטה, שמהם מכינים את ה[[לחם]], מהמוץ ומן התבן. כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגית והמצאת ה[[קומביין]], נעלםנעלמה הגורן, בדומה להיעלמות של מוסדות חקלאיים דומים כמו [[גת (בור)|גת]] דריכת ה[[ענב|ענבים]].

יש סבורים{{מקור}} ששה[[גדיש]] הינוהוא ערימת החיטים שבגורן, ואילו הגורן הוא רק שםהיא המקום{{הערה|1=משניות {{משנה|פאה (|ה' |ז')}} המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה."}}, אך יש סוברים שהגורן משמעותוהיא גם ערמת החיטים עצמה{{הערה|1= הרמב"ם מסביר את המשנה במסכת פאה: "הוא גדיש הוא גורן..."}}. בעברית העדכניתהמודרנית הגורן הואהיא ערימת החיטים, ומקומוומקומה הוא "מקום הגורן".

שרידים של גרנות עתיקיםעתיקות ניתן לראות במקומות שונים בארץ, אלו בולטים במיוחד בתמונות לווין, וכיום באתרי המפות המקוונים{{הערה|1=לדוגמה בכביש 40 החולף על פני הכניסה לרמלה מפתח תקווה לכיוון רחובות, בפארק [[בורות לוץ]] בנגב, בגן לאומי ציפורי, ביפו, ועוד רבים. בספרו של פרופ' [[בנימין זאב קידרקדר]] "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, הגורן מודגש ברוב תמונות האוויר שצולמו במלחמת העולם הראשונה, ומקומן ניכר בתמונות משנות ה-90."}}. גרנות שנבנו בינתיים הפכו פעמים רבות לרחובות עגולים המשמרים את שם המקום עליו הם נסללו{{הערה|1=לדוגמה רחוב הגורן בעתלית, בזכרון יעקב, בראש פינה, בבנימינה, בפרדס חנה, בקרית אתא, במזכרת בתיה ובגדרה (ישנן גם תמונות של גורן זהזו בגדרה, ותיעוד מדויק על מיקומומיקומה ועל מיקום תבליט בתמונות, על פי כתובתם כיום (שנת 2010)).}}.

הגורן הפךהפכה לסמל תרבותי המופיע בסיפורים רבים. בתרבות ה[[ישראל]]ית הואהיא קנהקנתה נופך רומנטי הנגזר מסיפורם של [[רות]] ו[[בעז]] ב[[מגילת רות]].

ב[[מושבה|מושבות]] ווב[[קבוצה (התיישבות)|בקבוצותקבוצות]] הראשונות הייתה הגורן "מוסד" - מקום מפגש. הישיבה "על הגורן" שימשה להתכנסות של [[השומר|שומרים]], לשם שיחות ושירה בלילות החמים וגם לאוהבים. בשנת [[1921]], ב[[מנחמיה]] חובר על ידי ירמיהו רוזנצויג (מילים ולחן) שיר שנקרא "על הגורן בליל לבנה" המתחיל כך: "שמעתי מעשיה בליל לבנה, סיפר על הגורן בחור לבחורה, לאור הכוכבים התלחשו הצעירים, על הגורן בליל לבנה"‏‏{{הערה|1=‏יעקב מזור, '''הלילות בכנען''', המרכז לחקר המוזיקה היהודית, ירושלים, תשנ"ט‏ (מתוך חוברת המלווה תקליטור)}}.

:והנה פעם אחת, בשנת 1909, ישבנו על הגורן אחרי עמל העונה בקציר ובגורן ונתפתחה שיחה על עתידנו. באותה שיחה צץ לראשונה הרעיון של משק עצמי. חיי חברה עצמיים והשם "קבוצה" נשמע לראשונה בחלל העולם. [[יוסף בוסל]] היה הראשון שהעז ופרש לפנינו יריעה שלמה על חיינו בעתיד. הישיבה הזאת על הגורן בכנרת הייתה קובעת גורל. החלטנו: אנו נקים משק עצמי, שיתופי, על אחריותנו. בלי מנהלים"{{הערה|1=כאן על פני האדמה. עורכים: מוקי צור, תאיר זבולון, חנינא פורת. הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, תשמ"א. עמוד 24}}.

כיום ביישובים ביהודה ושומרון ישנן גרנות עתיקיםעתיקות המשמשיםהמשמשות לכינוסים חגיגיים{{הערה|1=לדוגמה ביישוב [[שדה בועז]] שב[[גוש עציון]] עושים כנס שנתי ובו משחזרים את סיפור מגילת רות. בהב[[נוקדים]] הגורן משמש לכינוסי הישיבה והמכינה הצבאית, בייחוד בל"ג בעומר כולל הופעות של נגנים ומרצים ומדריכי מחול. }}.

לפי ה[[קבלה]] הגורן שימששימשה במשמעות של כינוסים ו[[ספר הזוהר]] מחולק לשלש גרנות (בארמית אידרות). הרב [[שלמה גורן|גורן]] הקים את [[ישיבת האידרה]] המרמזת הן על שמו של הרב (שעברת את שמו משם לועזי דומה), והן על מקום המקדש, שבמקורו היה "גורן ארוונה היבוסי" אשר נקנה בידי דוד.

* {{ynet|גילי סופר|ים השיבולים שמסביב|3253921|1 ביוני 2006|}} - טיולים בגרנות מחודשיםמחודשות או חדשיםחדשות ברחבי הארץ