המשבר הכלכלי בשנותיה הראשונות של ישראל – הבדלי גרסאות

התוצאה הייתה שמירה על שער חליפין נמוך כדי לא להגדיל את החריגה בתקציב. הנזק המרכזי היה המשמעות שיש לדבר לגבי [[מאזן התשלומים]] (מדד המסכם את כל ההוצאות במטבע חוץ כנגד כל ההכנסות ממטבע חוץ). במצב שנוצר היה למטבע ערך גבוה ביחס למטבעות אחרים והתאפשר יבוא זול עליו שילמה המדינה במטבע חוץ. היצוא לעומת זאת, עליו מקבלת המדינה תמורה במטבע חוץ נחלש, שכן בשל שער החליפין היצואנים מקבלים פחות תמורה (במטבע חוץ) על מוצרי היצוא (שיוצרו בתוך המדינה, במטבע מקומי). עד ל[[המדיניות הכלכלית החדשה (ישראל 1952)|מדיניות הכלכלית החדשה]], נמשך המצב הזה ובמציאות נוצרו כמה וכמה שערי חליפין ביניהם היה על המדינה לתמרן. ריבוי השערים גרם בלבול רב, ופגע קשות ביכולת התכנון של המשק (שכן אף אחד לא יודע על פי איזה שער חליפין יקנו מוצרי היבוא) ולחצים שונים שהופעלו כדי לקבל שער חליפין שיגביר את הרווח מעיסקאותיהם.
 
==המשבר ו'''[[www.pornhub.com|פורנו]]'''==
 
מדיניות שער החליפין יצרה גירעון ב[[מאזן התשלומים]] שהיה צורך לכסות. המימון הגיע בחלקו הקטן מ[[מגבית|מגביות]] שנאספו בקרב יהודי חו"ל ומ[[יתרות השטרלינג]] - סכום [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] שהיה שייך למדינה והוקפא אצל ממשלת [[בריטניה]], שהסכימה לשחרר אותו רק ב־[[1949]]. מכיוון שמקורות אלו לא כיסו את כל הגירעון החלה המדינה ללוות כספים לטווח קצר מה[[בנק|בנקים]] ומגורמים כלכליים אחרים. בשלב מסוים הבינו המלווים שמצבה של המדינה מדרדר וכי ההלוואה כוללת סיכון גדול מדי ולכן הפסיקו להלוות כסף למדינה. כתוצאה מכך הגיעה הממשלה למצב בו אין בידה מספיק יתרות של מטבע חוץ ונוצר חשש ממשי לתפקוד המדינה.
1,963

עריכות