מחסן נתונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ ←מדוע נדרש מחסן נתונים?: הגהה |
||
שורה 10:
המציאות הפרקטית של ארגונים רבים היא שתשתיות המידע שלהם מנוהלות על ידי מספר [[מערכות מידע]] [[הטרוגניות]]. כך למשל לארגון מסוים עשויה להיות מערכת שמנהלת את [[ניהול קשרי לקוחות|קשרי הלקוחות]], מערכת אחרת המנהלת את [[משאבי אנוש|משאבי האנוש]], מערכת שלישית שמנהלת את [[ניהול מכירות|ניהול המכירות]] ומערכת רביעית המנהלת את [[חשבונאות|הכספים]] בארגון. לעתים קרובות מערכות מתממשקות אחת עם השנייה בצורה לא מספקת אם בכלל ושאלות פשוטות כגון: "כמה זמן לקח לנציג לקוחות א' לעבוד מול לקוח ג'? כמה מוצרים מכרנו ללקוח ג'? האם לקוח ג' היה מרוצה מהשירות שסיפקנו לו? האם לקוח ג' שילם על מוצריו בזמן?" ונתינת תשובה לשאלות אלה עשויה להיות משימה קשה מאוד על אף שהמידע נמצא "אי שם" בין המערכות השונות.
בעיה נוספת היא [[Enterprise resource planning|שמערכות לתכנון משאבי ארגון]] (ERP) מתוכננות כדי לענות על צרכים ספציפיים בתוך הארגון. לדוגמה מערכת כלכלית עשויה לעזור להבין מידע על מוצר מסוים; מתי הוא נקנה, מתי הועבר ללקוח, מתי שילמו עבורו ולעתים המערכת עשויה לספק שירותי חשבונאות נוספים כגון מניעה של תיעוד כפול. מידע כזה הוא שימושי מאוד עבור רואה החשבון של הארגון או עבור האחראי על הרכש אך [[מנכ"ל]] הארגון בהחלט לא מעוניין במידע ממוקד כ"כ. המנכ"ל לרוב מתעניין בשאלות כגון "מה היא העלות?" או "האם היוזמה האחרונה שלנו הורידה את ההוצאות שלנו?".
בכלליות ניתן לומר שזהו תפקידו של מחסן הנתונים לפתור בעיות אלה. בעולם מחסן הנתונים הנתונים במערכות האופרטיביות מקבלות יחס של מובן מאליו. על אף שהנתונים אולי נשמרים במערכות המקור בצורה שאינה מאפשרת אינטגרציה, בתפיסת מחסן הנתונים המטרה היא לייצר רצף של מידע. שיטת מחסן הנתונים מקדמת מטרה זאת במספר שיטות, בין השאר על ידי הקמת מאגרי נתונים חדשים התומכים בשאילתות רלוונטיות.
| |||