השמדה הדדית מובטחת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
||
שורה 23:
במהלך [[משבר הטילים בקובה]], פיתחה ברית המועצות הבנה אמיתית לגבי יעילות כוח הצוללות האמריקני לשיגור טילים בליסטיים. עד מהרה החלו גם הסובייטים לפתח צוללות דומות.
ה [[MIRV]] הייתה מערכת נשק נוספת שסייעה לנהל את דוקטרינת ההרתעה. באמצעות ה MIRV יכול היה [[טיל בליסטי בין-יבשתי]] יחיד להכיל מספר ראשי קרב. טילי ה-MIRV היו הראשונים אשר נוצרו על ידי ארצות הברית כמענה למערכות נגד טילים הסובייטיות סביב מוסקבה. מאחר שכל טיל מגן יכול היה להשמיד רק טיל תוקף אחד, הסיקו שאם טיל תוקף יכיל מספר ראשי קרב יתקשו הטילים המגנים לבצע את תפקידם ביעילות. אחד ה MIRV הגדולים ביותר של ארצות הברית הוא ה[[שומר שלום LGM-118A]], אשר יכול היה להחזיק עד כ 10 ראשי קרב. כל ראש קרב סיפק בערך 300 [[קילוטון]].
מאחר שהגנה מפני ראשי קרב רבים הייתה לא מעשית באותה תקופה, ההגנה היעילה ביותר הייתה התקפת הנגד. נשק ה MIRV נאסר לשימוש באמנת [[START II]] משום שהוא מוגדר כמערער יציבות ונותן יתרון מוחלט להתקפה ראשונה. [[נאטו]] התכוונה להשתמש ב[[נשק גרעיני טקטי]] אם הסובייטים יפלשו ל[[מערב אירופה]]. הסובייטים ענו לאיום על ידי מתן הצהרה שכל שימוש בנשק גרעיני נגד כוחותיהם יענה במהלומה סובייטית בהיקף מלא. ההנחה הרווחת הייתה שכל קרב, אם יתפתח, יסתיים ב[[אפוקליפסה]].
| |||