שכירות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מסכם את תובנות המחקרים הכלכליים על פיקוח שכירות. |
|||
שורה 49:
באירופה ובצפון אמריקה השימוש בשכירות נפוץ בעסקאות מגוונות, לרבות השכרת נכסי מקרקעין. בשוק האירופאי לבדו תעשיית השכירות לטווח קצר (למעט נדל"ן ויחידות נופש) עומדת על 160 מיליארד דולר לשנה.{{הערה|שם=businessweek.com|1=שנקר, ג'ניפר. [http://www.businessweek.com/globalbiz/content/aug2008/gb20080822_716714.htm "Tough Times? Rent, Don't Buy, with Erento"], '''BusinessWeek''',8.4.2010. אוחזר ב-2009-10-01.}}
בשנים האחרונות ניתן לאתר שתי סיבות למגמת הצמיחה של תעשיית השכירות. הראשונה היא השימוש הגובר באינטרנט לעסקים ולרכישות, והשנייה היא משברים כלכליים. בעת משבר כלכלי קיימת העדפה לבחור בשכירות הן מפאת החשש לירידת ערך הנכס והן מכיוון שלאנשים יש פחות כסף נזיל מאשר נדרש לרכישת בעלות מלאה בנכס. כך המשבר הכלכלי של 2007-2009 הרחיב עוד יותר את השימוש בשכירות הן בישראל{{הערה|1=אריק מירובסקי, [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100106_1140206 יותר ישראלים מוותרים על חלום קניית הדירה, ומחירי השכירות מזנקים ב-15%], The Marker, אוחזר ב- 9.4.2010}} והן בחו"ל{{הערה|1= מערכת אקונומיסט, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1080345.html "בעלות על בית - לא לכל אחד"], הארץ, אוחזר ב- 9.4.2010}}.
==פיקוח על שכירות==
במקומות רבים בעולם, יש פיקוח על שכר דירה, המגביל את יכולת המשכיר להעלות את שכר הדירה לדייר. בין היתר, בעיר ניו יורק יש יותר ממיליון יחידות דיור הכפופות לסוג כזה או אחר של פיקוח על השכירות.
{{הערה|שם=דף מידע של מרכז פורמן לחקר הנדל"ן|דף מידע של מרכז פורמן לחקר הנדל"ן Furman Center Rent Stabilization Fact Sheet http://furmancenter.org/files/publications/HVS_Rent_Stabilization_fact_sheet_FINAL.pdf}}
ההשפעה הישירה של החוק היא להטיב לדיירים על חשבון המשכירים. במקרים רבים השוכר אינו אדם זקוק ובלא מעט מקרים מצבו הכלכלי יכול להיות טוב יותר מזה של המשכיר.
לפיקוח על שכירות כמה השפעות עקיפות, ומתועדות:
*חלק מבעלי הדירות יימנעו מלהשכיר את הדירות שכן לא יוכלו לשלוט על שכר הדירה שהם יקבלו. בכך מספר הדירות המוצעות לשכירות בהכרח יקטן.
*במקרים רבים דמי השכירות המפוקחים לא יצדיקו את תחזוקת הנכס ברמה שהייתה שוררת לולא הפיקוח. בכך האיכות של מלאי הדיור לשכירות תקטן.
*בהיעדר תחרות מחירים על דירות, במקרים רבים הדייר בדירה יעדיף לגור במקום אחר תוך כדי שמשק בית אחר יעדיף לגור בנכס המפוקח, אבל החלפה זו לא תקרה שכן הגר בשכירות מפוקחת לא ירצה לוותר על הטבת השכ"ד.
*נוצר תמריץ לאפליה פסולה, שכן בהינתן מספר רב של דיירים פוטנציאליים בשכר דירה זהה, אין כל הפסד למשכיר שירצה לבחור דייר על פי קריטריונים מפלים (לאום, גיל, אורח חיים וכו').
*חלק מן השוכרים יציעו תשלום בשחור ובכך יעקפו את החוק
*הצדדים יחפשו מבנים משפטיים שונים כדי לעקוף את החוק, דוגמת דמי מפתח.
ההשפעה ההרסנית של פיקוח על שכר דירה היא בין הנושאים בעלי ההסכמה הרחבה ביותר בקרב כלכלנים. בסקר שנערך בשנות ה1990 בקרב חברי האיגוד האמריקאי לכלכלה, יותר מ90% הביעו הסכמה עם האמירה: "פיקוח על שכר דירה מקטין הן את הכמות והן את האיכות של הדיור הזמין". {{הערה|שם=מאמר של ריצ'ארד ארנוט|מאמר של ריצ'ארד ארנוט http://pubs.aeaweb.org/doi/pdfplus/10.1257/jep.9.1.99}}
==שכירות במשפט העברי==
| |||