מלאכת קוצר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←דוגמאות אקטואליות: תקלדה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Georges Seurat 009.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקוצר]]'''מְלֶאכֶת הַקּוֹצֵר''' (ידועה כ'''תּוֹלֵש''') היא אחת מ[[ל"ט מלאכות]] שבת.
==שיעורה==
שיעורה, תלוי במטרת הקצירה; לצורך מאכל אדם – [[כגרוגרת]]; לצורך מאכל בהמה – כמלוא פי [[גדי]]; לצורך [[הסקה]] – כדי לבשל שיעור כגרוגרת מתוך [[ביצה|ביצת]] [[תרנגול
==תולדות ואיסורים דרבנן==
שורה 14:
נחלקו התלמודים האם מלאכת קוצר הינה רק בגידולי קרקע או לא. לפי דעת ה[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|מסכת שבת פרק כ"ג}} גם ה[[דייג]] נחשב ל"קוצר", מכיוון שכל הפרשת דבר ממקום גידולו נחשב ל"קוצר", והפרשת הדג מהמים גם היא כזו. לעומת זאת, כותבים ה[[ראשונים]] שהתלמוד בבלי אינו סבור כך, ולכן המושיט ידו למעי בהמה ודלדלה את העובר במעיה (הפרידו ממקור חיותו){{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קז|א}}.}} אינו חייב משום קוצר אלא משום נטילת נשמה. כמו כן כתב ה[[ריטב"א]], שלפי הירושלמי גם [[חליבה]], נחשבת ל"קוצר".
נחלקו האחרונים, בשיטת הירושלמי, האם גם חובל בעל חיים ומוציא ממנו דם או שוחט נחשב ל"קוצר", ה[[מנחת חינוך]] כותב שגם זו היא קצירה מכיוון שמפריד את
אחת מהדוגמאות למלאכה זו, הוא המוציא [[דג]] מה[[מים]] שחיובו הוא משום שהוא מוציא אותו ממקום חיותו. לעומת זאת, כל תלישה של דבר שאינה ממקום חיותו, כגון הוצאת [[פרח]] תלוש מהמים, ענבים תלושים מאשכול [[ענבים]], אינם נחשבים לתולש.
שורה 27:
שאר החכמים חלוקים על רבי אליעזר והם סבורים שאין בדבר איסור מהתורה, למרות זאת אסרו חז"ל לתלוש מכוורת, שכן הדבר דומה לתולש, שתולש דבר ממקום חיבורו, כי מקום גידול הדבש הוא בכוורת, והחשיבוהו חז"ל כמחובר{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן שכ"א סעיף י"ג וב[[משנה ברורה]] שם.}}.
ברדיית הדבש מהכוורת, ישנם
==מתעסק במלאכת תולש==
|