הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת קוצר"

הוסרו 16 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ
[[קובץ:Georges Seurat 009.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקוצר]]'''מְלֶאכֶת הַקּוֹצֵר''' (ידועה כ'''תּוֹלֵש''') היא אחת מ[[ל"ט מלאכות]] שבת. המלאכה היא תלישת דבר צומח ממקום צמיחתו, מלאכה זו אינה רק לצמחים אלא כל המנתק ותולש דבר ממקום חיותו, עובר על מלאכת קוצר. אב המלאכה במשכן היה שקצרו את הזרעים שהכינו לצורך הסממנים.
==שיעורה==
שיעורה, תלוי במטרת הקצירה; לצורך מאכל אדם – [[כגרוגרת]]; לצורך מאכל בהמה – כמלוא פי [[גדי]]; לצורך [[הסקה]] – כדי לבשל שיעור כגרוגרת מתוך [[ביצה|ביצת]] [[תרנגול|תרנגולת]]ת{{הערה|שם=הערה_ב|1=משנה תורה, זמנים, שבת, ח, ה}}.
 
==תולדות ואיסורים דרבנן==
נחלקו התלמודים האם מלאכת קוצר הינה רק בגידולי קרקע או לא. לפי דעת ה[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|מסכת שבת פרק כ"ג}} גם ה[[דייג]] נחשב ל"קוצר", מכיוון שכל הפרשת דבר ממקום גידולו נחשב ל"קוצר", והפרשת הדג מהמים גם היא כזו. לעומת זאת, כותבים ה[[ראשונים]] שהתלמוד בבלי אינו סבור כך, ולכן המושיט ידו למעי בהמה ודלדלה את העובר במעיה (הפרידו ממקור חיותו){{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קז|א}}.}} אינו חייב משום קוצר אלא משום נטילת נשמה. כמו כן כתב ה[[ריטב"א]], שלפי הירושלמי גם [[חליבה]], נחשבת ל"קוצר".
 
נחלקו האחרונים, בשיטת הירושלמי, האם גם חובל בעל חיים ומוציא ממנו דם או שוחט נחשב ל"קוצר", ה[[מנחת חינוך]] כותב שגם זו היא קצירה מכיוון שמפריד את הדם ממקום חיותו, אך ה"אש דת"{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=FZE_AAAAYAAJ&pg=PA130&lpg=PA130&dq=%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8+%D7%92%D7%95%D7%96%D7%96&source=bl&ots=H4O8JmtJfe&sig=C01dvgzqua335UjmTFFBIm4q5Rc&hl=en&ei=OIpSToyoGciSgQeY6JiGBw&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=2&ved=0CBwQ6AEwAQ#v=onepage&q=%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A8%20%D7%92%D7%95%D7%96%D7%96&f=false מלאכת הזורע והקוצר עמ' סד]}} חלוק עליו, והוא סובר שחלוק דין החובל והשוחט המפריד שני דברים שכל אחד זקוק לשני כדי לחיות, מאשר חליבה.
 
אחת מהדוגמאות למלאכה זו, הוא המוציא [[דג]] מה[[מים]] שחיובו הוא משום שהוא מוציא אותו ממקום חיותו. לעומת זאת, כל תלישה של דבר שאינה ממקום חיותו, כגון הוצאת [[פרח]] תלוש מהמים, ענבים תלושים מאשכול [[ענבים]], אינם נחשבים לתולש.
שאר החכמים חלוקים על רבי אליעזר והם סבורים שאין בדבר איסור מהתורה, למרות זאת אסרו חז"ל לתלוש מכוורת, שכן הדבר דומה לתולש, שתולש דבר ממקום חיבורו, כי מקום גידול הדבש הוא בכוורת, והחשיבוהו חז"ל כמחובר{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן שכ"א סעיף י"ג וב[[משנה ברורה]] שם.}}.
 
ברדיית הדבש מהכוורת, ישנם שתישני שלבים: האחתהאחד היאהוא רדיית [[חלת דבש|חלות הדבש]] מהכוורת, השלב השני הוא הפרדת ה[[דבש]] מה[[שעווה]], ושלב זה כלול באיסור [[מפרק (שבת)|מפרק]].
 
==מתעסק במלאכת תולש==