אפקט הצופה מהצד – הבדלי גרסאות

דוגמה לתופעה זו ניתן למצוא בסיפורו הקצרצר של [[גרשום שופמן]], "השניים"{{הערה|[http://www.mkm-haifa.co.il/schools/hogim/subjects/safrut/sifrut/limodim/two/two.htm השניים], גרשון שופמן}}: "בתוך קהל צפוף, בתיאטרון או באולם זמרה יש שלאיש (או לאשה) נעשה רע פתאום והוא נופל מתעלף. רוב האנשים מסביב סוטים מעליו מתרחקים, משתמטים ורק שניים נמצאים תמיד, שחשים לעזרתו". על פי המחקרים בפסיכולוגיה חברתית (כאמור לעיל) התעלפות במקום ציבורי, מובאת דווקא כיוצא מן הכלל, שבו הסיבות הרגילות ל"פיזור אחריות" אינן מצויות, ולפיכך לא צפוי שפיזור אחריות יקרה. ראשית, טיעון כגון: "מישהו אחר יסייע", אינו תקף היות שהאדם רואה בעצמו שהמתעלף אינו זוכה לשום סיוע (שלא כמקרה [[קיטי ג'נובזה]] שנרצחה סמוך לבתי מגורים ואפשר היה להניח שמישהו כבר התקשר למשטרה). שנית, התעלפות היא בדרך כלל מאורע שקשה לפרשו בצורה המשתמעת לשני פנים, וברור שהמתעלף זקוק לעזרה, ולכן גם פרשנות כגון "זו מריבה רגילה בין אישה לבעלה" אינה רלוונטית כאן.