מלאכת קוצר – הבדלי גרסאות

==שיעורה==

שיעורה, תלוי במטרת הקצירה; לצורך מאכל אדם – [[כגרוגרת]]; לצורך מאכל בהמה – כמלוא פי [[גדי]]; לצורך [[הסקה]] – כדי לבשל שיעור כגרוגרת מתוך [[ביצה|ביצת]] [[תרנגול]]ת{{הערה|שם=הערה_ב|1=משנה תורה, זמנים, שבת, ח, ה}}.

 

==תולדות ואיסורים דרבנן==

===איסורים דרבנן הקשורים למלאכה זו===

* איסור שימוש בעצים (המחוברים לקרקע), כגון להניח עליהם חפצים בשבת{{הערה|1=[[משנה]], [[מסכת ביצה|ביצה]], ד, ב}}.

 

==דוגמאות אקטואליות==

[[קובץ:Cerises.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מוטב לתלוש ענף אחד שיש בו פירות מרובים, מאשר שני ענפים שבכל אחד מהם יש פרי אחד בלבד]]

אף התולש חלקיק [[עור]] או [[שיער]] מגוף אדם, חייב משום קוצר (בנוסף ל[[מלאכת גוזז]]), וזאת אם הוא מבצע את המלאכה באופן הרגיל - בכלי. אם הוא אינו עושה את המלאכה כדרכו, אלא ביד, הוא אינו נחשב לקוצר. אם כי יש המצדדים לומר, שהתולש שער או חתיכת עור קטנה מגוף האדם גם הוא חייב מהתורה משום קוצר, שכן מלאכה מסוימת '''זו''' של תלישת שער בודד, דרכה ליעשות בכלי. כך גם אסור לתלוש [[עלה|עלים]] מ[[עציץ]] שנקוב בתחתיתו, אם הוא נקוב כדי [[שורש (בוטניקה)|שורש]] קטן, שכן עציץ כזה יונק מהקרקע{{הערה|{{רמב"ם|שבת|ג|ג}}.}}.