פרנצ'סקו אייץ – הבדלי גרסאות

[[Imageקובץ:Francesco Hayez 028.jpg|Ulysses at the court of Alcinous (1814-15)|ממוזער|left|150px|אוליסס בחצר אלקינוס]]

אייץ נולד למשפחה דלת-אמצעים יחסית מו[[ונציה]]. אביו היה ממוצא [[צרפתי]] ואילו אמו, קיארה טורצ'לה, הייתה ילידת [[מוראנו]]. הילד פרנצ'סקו, הצעיר בחמישה בנים, גדל אצל אחות אמו, שנישאה לג'ובאני בינאסקו, בעל אוניות אמיד ואספן אמנות. מילדות גילה פרנצ'סקו נטייה ל[[ציור]], ועל כן מסר אותו דודו להתמחות כשוליה אצל [[רסטורטור|רסטורטור תמונות]]. בהמשך היה לתלמידו של הצייר [[פרנצ'סקו מאג'וטו]], שאצלו למד במשך שלוש שנים. הוא התקבל לקורס הציור של האקדמיה החדשה לאמנויות בשנת 1806, שם למד אצל [[טאודורו מטאיני]]. בשנת 1809 זכה בתחרות של האקדמיה לאמנות של ונציה, שהעניקה לו מלגת לימודים לשנה אחת ב[[אקדמיה די סן לוקה]] ב[[רומא]]. הוא נשאר ברומא עד 1814, אז עבר ל[[נאפולי]], שם הזמין אצלו [[יואכים מוראט]] ציור גדול, שיתאר את [[אודיסאוס|אוליסס]] בחצר אלקינוס. באמצע שנות ה-30' של [[המאה ה-19]] היה מבקר קבוע במפגשי הטרקלין בבית הרוזנת [[קלרה מאפאי]] (שאת דיוקנה צייר למען בעלה, ה[[לברית]]ן [[אנדראה מאפאי]]) ועדיין שהה במילאנו ב-1850, כשהתמנה למנהל האקדמיה של בררה בעיר.

[[Fileקובץ:Ritratto della contessa Maffei.jpg|thumbממוזער|left|200px|הרוזנת קלרה מאפאי]]

פרנצ'סקו אייץ האריך ימים והיה צייר פורה. בין ציוריו רבים הנושאים ההיסטוריים, שהיו לרוחם הפטריוטית של נותני חסותו. אחרים משקפים את נטייתו לסגנון [[נאו-קלאסיציזם|נאו-קלאסי]] בנושאים נשגבים, אם מכתבי הקודש ואם מן הספרות הקלאסית. כמו כן צייר סצינות מתוך הצגות [[תיאטרון]] בתקופתו. לעומת זאת בולטות בהיעדרן במכלול ציוריו מחיצות-נוי לקישוט מזבח [[כנסייה]]. עם זאת, אחרי שכיבושי [[נפוליאון]] חיללו כנסיות ומנזרים רבים בצפון איטליה, לא חסרו בחבל ארץ זה יצירות אמנות דתיות, שהועברו למוזיאונים או רוכזו במוסדות הדת הפעילים ששרדו לפליטה. קוראדו ריצ'י מתאר את אייץ כצייר, שהחל את דרכו כ"קלאסיציסט" אך התפתח לסגנון של "מהומה רגשית".{{הערה|1=קוראדו ריצ'י (1911) '[http://books.google.com/books?id=irFMAAAAMAAJ&printsec=frontcover#v=onepage&q&f=false Art in Northern Italy]''. ניו- יורק: בני צ'ארלס סקריבנר, עמ' 95}}

[[Imageקובץ:Francesco Hayez 008e.jpg|thumbממוזער|200px|הנשיקה (1859)]]