פקעיות טעם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1:
[[תמונה:Gray1018.png|שמאל|ממוזער|180px]]
[[קובץ:Taste bud.svg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של פקעית טעם]]
'''פקעיות טעם (או פטריות טעם)''' הן [[קולטן תחושתי|קולטני]] [[טעם]] הנמצאים על ה[[לשון (איבר)|לשון]], ה[[חך]] הרך, ומכסה ה[[גרון]]. בלשון אנושית ישנן כעשרת אלפים פקעיות טעם. רוב פקעיות הטעם פזורות על גבי פטמות המנקדות את הלשון.
 
==פטמות הלשון==
שורה 19:
{{להשלים}}
==פיזור פקעיות הטעם==
לפי [[אגדה אורבנית]] רווחת, שעקבותיה מופיעים עדיין בספרי לימוד ומאמרים שונים,{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7712 "מפת אזורי טעם" שגויה מתוך: ד"ר יעל קשתן וד"ר רחל מינץ, '''חוש הטעם''', חלונות אל גוף האדם : על האדם ובריאותו, מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1998]}}{{הערה|1=[http://web.archive.org/20030128212706/web.macam.ac.il/~ltami/samah/sh6.htm תיאור שגוי של חוש הטעם, מתוך אתר ללימוד חושי האדם, שהוקם במסגרת סמינריון לפיתוח אתרים בסביבה מתוקשבת ב[[מכללת אורנים]]]}} הפקעיות של כל טעם נמצאות באזור שונה בלשון. נטען למשל כי באזור מסוים בלשון חשים בטעמים מלוחים ובאחר במתוקים. טענה זו מופרכת, כפי שניתן לבדוק בהתנסות עצמית.
{{הערה|1=http://www.sinauer.com/wolfe/chap14/bogustongueF.htm}}
{{הערה|שם=NatureMap|1=http://dx.doi.org/10.1038/7377 PMID 10202923}}
{{הערה|1=[http://www.livescience.com/health/060829_bad_tongue.html The Tongue Map: Tasteless Myth Debunked {{!}} LiveScience<!-- Bot generated title -->]}}
{{הערה|1=[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=the-taste-map-all-wrong The Taste Map: All Wrong: Scientific American<!-- Bot generated title -->]}}
{{הערה|1=[http://www.scenta.co.uk/home/search/cit/1061938/how-sour-taste-buds-grow.htm EngineeringUK Promoting the vital contribution of engineers, engineering and technology<!-- Bot generated title -->]}}
ככל הנראה מקורה של האגדה בספר לימוד משנת [[1942]], אשר סקר את ההיסטוריה המחקרית של מערכות חושיות. המחבר, אדווין בורינג, בחן מחקר משנת [[1901]] בו נמדד סף ההבחנה בטעמים שונים באזורים שונים ברחבי הלשון. המחקר מצא כי קיימים ספים שונים להבחנה בטעמים בנקודות שונות על הלשון. ממצא זה מעיד כי לפקעיות טעם שונות רגישות שונה לטעמים. בורינג הבחין כי בתוצאות המחקר נמצאו ספים נמוכים יותר בקדמת הלשון לאבחנה במתיקות, והסיק מכך כי קדמת הלשון היא האזור הרגיש למתיקות. היסק זה שגוי מכיוון שההבדלים בספי האבחנה שנמצאו באזורים השונים בלשון היו קטנים מכדי להיות [[מובהקות סטטיסטית|משמעותיים מבחינה סטטיסטית]] או [[הדירות|הדירים]]{{הערה|1=[[:en:Reproducibility|Reproducibility]] - על עקרון ה[[הדירות]] בוויקיפדיה האנגלית}}. גבולות "אזורי הטעם" השונים שורטטו מחדש במפות שונות, ללא כל בסיס [[ניסוי]]י, כ[[מקרה פרטי]] מעניין ל[[מם#אבולוציה מימטית|אבולוציה מימטית]].{{הערה|שם=NatureMap}} פקעיות הטעם אמנם מפוזרות באופן לא אחיד ובכך מקנות רגישות שונה לטעם באזורים שונים בלשון, אך חמשת הטעמים השונים מורגשים בכל רחבי הלשון ללא קשר לאזור הטעימה.