פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 745 בתים, לפני 4 שנים
מ
עריכה:
{{שכתוב|נושא=יהדות|נושא2=אישים}}
רבי '''סעדיה בן דוד עדני''' היה מגדולי [[חכם|חכמי]] [[יהדות תימן|תימןתימני]] בבן [[המאה ה-15|מאה ה-15]]. הוא היה פרשן [[מקרא]] ו[[הלכה]], ממפרשי [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]], [[פילוסוף]] ו[[רופא]].
 
הוא נולד וגדל בתימן, בסוף תקופת הראשונים. כפיככול הנראה נולד סמוך לשנת ה'ק"פ [[1420]]. באמצע המאה ה-15 עלה ל[[ארץ ישראל]] וחי ב[[צפת]], שם כתב חלק מחיבוריו. תקופה מסוימת חי ב[[סוריה]] וישב ב[[דמשק]] וב[[חאלב]]. ב[[כ"ט באלול]] [[ה'רמ"ה]] [[1485]] סיים לכתוב את אחד מחיבוריו האחרונים בהיותו ב[[הגליל העליון|גליל העליון]].
 
היה מחבר פורה וחיבר למעלה מ-25 חיבורים בנושאים רבים. לשוןקיימות ספריודעות מערבתכי ערביתחיבר וארמית.גם יש הסבורים כיאת הפירוש על התורה הנקראבשם "מדרש הביאור לר' סעדיה דמארי", הוא חיבור שלו. כפי הנראה, פירושו על ה[[רמב"ם]] היה יגוע בזמנו בכמה ארצות שכן רבי [[זכריה אלצ'אהרי]] הזכיר את פירושו בספר "המוסר" בזה הלשון: "והמאיר קצוי נשייה, פירוש רבנו סעדיה"{{הערה|מחברת 3 שורה 195}}. קרוב לוודאי שמרבי סעדיה עדנישממנו התגלגלוהגיעו תשובותיו של רבי [[יהושע הנגיד]], מצאצאי הרמב"ם, לידי רבי [[יוסף קארו]] שהזכירם בחיבוריו "[[כסף משנה]]" ו"[[בית יוסף]]"{{הערה|כך כתב פרופ' [[יהודה רצהבי]] במבוא ל"תשובות ר' יהושע הנגיד" עמ' 21}}.
 
==בתימן==
מקוםעדני שבתונולד ומגוריווגדל אינםבתימן, ידועיםבסוף בבירורתקופת הראשונים. ככול הנראה נולד סמוך לשנת ה'ק"פ [[1420]]. לא ידוע במדויק היכן נולד וחי, אך סביר להניח שחי בעירשבעיר [[עדן]]., מפני באחתשבאחת מהעתקותיו המוקדמות לספר "אלמרשד אלכאפי" מאת רבי תנחום הירושלמי, {{הערה|כת"י אוקספורד - בודלי, [[קטלוג נויבאואר]] 1521}}, ציין שהעתיק את החיבור בעיר עדן. למרות זאת אין הוכחה שנולד בעיר זו, וייתכן שמקור הכינוי "אלעדני" במוצאבכך שמוצא משפחתו בעיר עדןבעדן.
 
==סופר ומעתיק ספרים==
הרב עדני העתיק עשרות ספרי ראשונים. כשהעתיקההעתקה חיבורהמוקדמת נהגביותר לכתובשידוע אתשכתב שמוהיא ואתמשנת ציוןה'רי"א המקום(1451) שכתבבעיר אועדן שהעתיקשבתימן. אותו החיבור.בקולופון:
ההעתקה המוקדמת ביותר שידוע שכתב היא משנת ה'רי"א (1451) בעיר עדן שבתימן. בקולופון:
"הכותב הקל והנקל סעדיה בר דוד תמכתכ"ה אלהים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגגתי והוספתי וגרעתי דכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני וכו'".
 
 
==שהותו בדמשק ובחאלב שבסוריה==
כשהגיע לדמשק, המקום היה אזהמקום מרכז תורני וקהילת היהודים בדמשק הורכבה בעיקרה מיוצאי בבל ומיהודי ארץ ישראל שברחו לדמשק, מאימת [[הצלבנים]] ועקב מצוקות החיים בישראל.
הוא עזב את דמשק ועבר לצפת בשנת ה'רמ"ג,.
ייתכן שהתגורר זמן מה במצרים, כפילפי שנראהדברים מדבריושכתב בחיבוריו.
 
==שהותו בצפת==
כשהגיע הרב עדני לצפת, כעשר שנים לפני [[גירוש ספרד]], לפניולפני תור הזהב של עיר המקובלים בצפת, היה היישוב אז היהבמקום עדיין קטן, ומנה כשלוש מאות בעלי בתים יהודים מוסתערבים (דוברי ערבית מוותיקי ארץ ישראל). הרב עדני הגיע לצפת כשהיה מבוגר, בין השנים ה'רמ"ג - ה'רמ"ד. גם את חיבורו לספרעל ספר זמנים סיים בצפת.
 
רבי סעדיה עדני נפטר לאחר שנת ה'רמ"ו (1486), כנראה בצפת, שכן בשנה זו העתיק שם פירוש על ספר [[מורה נבוכים]] מאת משה בן יהושע נרבוני.
 
==חיבוריו==
במשך שנות חייו הספיק לכתוב חיבורים בכלרבים מקצועותבנושאים התורה,רבים בהלכה מדרש ועבור השנים, ברפואה וחכמת הטבעושונים.
 
# פירושופירוש ליד החזקה להרמב"ם, מדע, אהבה, חלק מזמנים וטהרה.
# נאג'ה אלגארקין [=תשועת הטובעים], מדרש לפרשיותעל פרשיות התורה וההפטריותוההפטרות (בראשית). שמו המלא "נגא'ה אלגארקין פי הד'ה אלפרקין". נתחברהרב עדני חיבר את הספר בשנת ה'רמ"ב.רובו כלכתוב פרשה פותחת ומסתיימת בחרוזים בלשון ערבבערבית, פעמיםלעתים ומוסיףמוסיף משפטים בלשון הקודשבעברית. {{הערה|כתב היד נמצא בספרית אוקספורד בודלי 2487. מאה טו בכתב יד רבנו המחבר, מכיל 81 דפים, מס' סרט במלכ"י 22198.}}
# מדכל אלתשווק לאלג'אפלין [=מבוא לתשוקות התובעין], מעין אנצקלופדיה למדעים. הספר נכתב בערבית. {{הערה|כתב היד נמצא בספרית קיימברידג' 1/1219, מס' סרט במכון לכת"י 17082. והמשכו של החיבור בכת"י ניו יורק בהמ"ל 2347. קטע נוסף נמצא בכת"י סנט פטרסבורג 1104.}}
# גידולין., לוח עיבור זמנים. שריד מלוח זה בערבית נשתמר בתחילת כת"יכתב יד שהועתק בדמשק ונסתיים ביום דבכ"ח כח ניסןבניסן א'תשע"ט לשטרות., שהיא שנת ה'רכ"ח ליצירהלפי הספירה היהודית המקובלת. אוקספורד בודלי 1632 ובמלכ"י 17210.
# הרב עדני כתב גם שירים. שנישניים שיריםמשיריו נשתמרו בהעתקת כת"יכתב הנזכרהיד לעילשבו (אוקספורדהשתמר 1632)גם חלק מלוח עיבור הזמנים של עדני. האחד, שיר פילוסופי בערבית הפותחשמתחיל כך: 'סובחאן רבי ד'ו אלגלאלי'. והשני, שיר בלשוןבעברית הקודשהמתחיל ובו עם עניינים אסטרונומים הפותחכך: 'שמחי יחידתי וצורך בקשי'. ייתכן וחיבר עוד שירים.
רשימה של חיבורי רבינו הכתובה בכתב ידו בראש חיבורו 'תשויק אלגאפלין'
חיבורים שחברתי אני סעדיה ב"ר דוד התימני נ"ע
 
רשימה של חיבוריחיבוריו רבינושכתב הכתובה בכתב ידובעצמו בראש חיבורו 'תשויק אלגאפלין':
# הדא ואסמה מדכל אלתשויק לאלגאפלין [=חיבור זה ששמו מבוא ההתעוררות למסיחים את דעתם] (עוסק בביאור למלות הגיון הדקדוק והתכונה).
 
# הדא ואסמה מדכל אלתשויק לאלגאפלין [=חיבור זה ששמו ("מבוא ההתעוררות למסיחים את דעתם]"), (עוסק בביאור למלותלמילות הגיון הדקדוק והתכונה).
#חמדת ישראל על ארבעה ועשרים כד מגלד [=כרוך.]
# ביאור מקצת החיבור ד' מגלדה. ב שרח אלשחיטה [=ד כרוכים. ב פירוש שחיטה.]