פיפטה – הבדלי גרסאות

'''פּיפֶּטַה''' ('''Pipette''' או '''Pipet'''; ב[[עברית]]: '''פִּיפִית''' או '''טְפִיפִית'''{{הערה|לפי [[רשומות#ילקוט הפרסומים|ילקוט הפרסומים]] 3365, מתאריך [[כ"ב בתמוז]] [[ה'תשמ"ו]], [[29 ביולי]] [[1986]] - [http://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-3365.pdf הודעה על החלטת האקדמיה ללשון העברית בעניין מונחי המעבדה הכימית] (עמוד 2824)}}) היא [[כלי מעבדה|מכשיר מעבדתי]] המשמש להעברת כמויות קטנות של [[נוזל|נוזלים]]. הפיפטה משמשת רבות ב[[מעבדה|מעבדות]] [[כימיה]] ו[[ביולוגיה]].

הפיפטות הפשוטות ביותר מורכבות מצינורית [[פלסטיק]] דקיקה ומחודדת, אשר בקצהו האחד [[חור]] (אותו טובלים בנוזל) ובקצהו השני בועית [[גומי]] או פלסטיק, אותה לוחצים קלות לפני טבילת הפיפטה בנוזל. הלחיצה על הבועית יוצרת [[ריק]] בצינור הפלסטיק; כשהצינור טבול בנוזל, מרפים מלחיצת הבועית והנוזל, ה[[הפרש לחצים|"שואף" למלא את הריק]], זורם במעלה הצינורית.{{הערה|אין לבלבל עם "עיקרון ה[[נימיות]]".}} באמצעות לחיצה נוספת על הבועית משתחרר הנוזל. פיפטות מסוג זה ניתן למצוא לעתים קרובות בתכשירים [[רפואה|רפואיים]] נוזליים, אותם ניתן לרכוש ב[[בית מרקחת|בית המרקחת]], כגון טיפות [[אוזן|אוזניים]], [[עין|עיניים]] ו[[אף]], וכן [[תמיסה|תמיסת]] [[יוד]], המשמשת ל[[חיטוי]]. פיפטה זו אינה מדויקת כלל, שכן כמות הנוזל הנשאבת תלויה ב[[לחץ]] שמופעל על הבועית. לא ניתן לחזות בדייקנות את כמות הנוזל שנשאבת בפיפטה זו. במעבדות משתמשים בפיפטה זו במקרים בהם הכמות המדויקת של הנוזל אינה משמעותית.

הפיפטות ה[[שכיחות]] ביותר במעבדהב[[מעבדה]] הן ה'''מיקרופיפטות'''; במקום ללחוץ על בועית יש ללחוץ על כפתור בראש הפיפטה; על ידי סיבוב הכפתור, ניתן לקבוע בדייקנות את כמות הנוזל שתישאב. לפיפטות הרגישות ביותר הפרדה רשמית של 0.01 [[ליטר|מיקרוליטר]] (10 נאנוליטר), אם כי רמת הדיוק, בדרך-כלל, אינה נשמרת, כשמדובר בכמויות כה מזעריות. הכמות המקסימלית שמסוגלת לשאוב המיקרופיפטה הגדולה ביותר היא 1 [[מיליליטר]]. לשם נוחות העבודה, ובעיקר לשם שיפור הדיוק, מיוצרות פיפטות בעלות טווחי ביניים, בדרך-כלל בעלות שאיבה מקסימלית של 2 מק"ל (מיקרוליטר), 10 מק"ל, 20 מק"ל, 100 מק"ל, 200 מק"ל ו-1,000 מק"ל. על [[לבורנט|איש המעבדה]] להפעיל [[שיקול דעת]] ולבחור את הפיפטה המתאימה ביותר לפעולה מסוימת; פיפטה, אשר מצד אחד, תציע [[דיוק ונכונות|דיוק]] מרבי (כאן ניתנת עדיפות לפיפטות הקטנות יותר) ואשר מצד שני, תוכל לשאוב את כל כמות הנוזל הרצויה. את המיקרופיפטה עצמה לא טובלים באופן ישיר בנוזל, אלא מלבישים עליה קצה חד-פעמי (לרוב, [[עיקור (מיקרוביולוגיה)|סטרילי]]) מפלסטיק (מכונה: "[[טיפּ]]").