חורבת עוזה – הבדלי גרסאות

אין הסכמה בין החוקרים על זיהוי האתר אהרוני הציע לזהותו עם רמת נגב, ישוב הנזכר ברשימת ערי מחוז הנגב בנחלת שמעון בספר יהושע "כָל-הַחֲצֵרִים, אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, עַד-בַּעֲלַת בְּאֵר, רָאמַת נֶגֶב, זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן--לְמִשְׁפְּחֹתָם"{{הערה|יהושע יט,ח}} וכמו כן במכתב מספר 24 מתל ערד, שבו מצווה מפקד המצודה לשלוח תגבורת לרמת נגב. מכיוון שבחפירות לא התגלו שרידים מלפני המאה ה-7 לפנה"ס, ישנם חוקרים כמו אנדרה לאמייר, אנסון פ' רייני ונדב נאמן ששוללים זיהוי זה, כיוון שרמת נגב מוזכרת כעיר בתחום ממלכתו של דוד המלך ולפיכך צריכים להיות בה ממצאים מהמאה ה-10 לפנה"ס{{הערה|י' בית אריה,שם,שם}} לפיכך סביר יותר שחורבת עוזה היא קינה שמופיעה דווקא בגבול יהודה. "יִּהְיוּ הֶעָרִים, מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה, אֶל-גְּבוּל אֱדוֹם, בַּנֶּגְבָּה.... וְקִינָה וְדִימוֹנָה, וְעַדְעָדָה" {{הערה|יהושע טו,כ-כא}}

 

המצודה נבנתה ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]] לפי תוכנית אחידה שזהה למצודות נוספות באזור דוגמת מצודות המגדלים ב[[תל ערד]] וב[[קדש ברנע]].{{הערה|י' בית אריה,שם, עמ' 33}} זוהי מצודה מלבנית שמידותיה 42X51 מטר. היא מוקפת חומה שעוביה 1.5 מטר. בפינותיה ובצלעותיה ניצבו מגדלים מרובעים, סך הכל 10 מגדלים. למצודה יש שער בצד הצפוני, שממנו יוצא רחוב שמפריד את השטח הפנימי בתוך המצודה לשני גושי מבנים. כנגד החומה מבפנים נבנו חדרי סוגרים, שרוחבם כ-2.5 מטר. החדרים רוצפו באבן או בטיח. במצודה נתגלו מתקנים שונים כגון תאים, [[תנור]]ים, אגני אבן, בורות מדופנים, אבני שכב ורכב ומשקולות נול. הממצאים הללו מעידים שבנוסף לפעילות הצבאית התקיימה במצודה גם פעילות אזרחית יום יומית. במצודה נחפרה תעלת ניקוז שאורכה יותר מ-20 מטר, שניקזה את מי הנגר מתוך המצודה והובילה אותם לשער ומשם לבור חצוב בראש המדרון, התעלה כוסתה בלוחות אבן.{{הערה|י' בית אריה, שם, עמ' 36}}