ויקיפדיה

יהדות סרדיניה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Matanyabot (שיחה | תרומות)
475,756 עריכות
מ בוט החלפות: \1ניסיו\2\3
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונהקובץ:Porta Terra On the place of Torre degli Ebrei.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"מגדל היבשה" בנוי על בסיס מגדל היהודים באלגרו (Alghero) משנת [[1360]]]]
קהילת '''[[יהודים|יהדות]] [[סרדיניה]]''' מתקיימת ברציפות מאז [[המאה הראשונה]] לספירה, אולם מאז [[גירוש ספרד]] הנוכחות היהודית באי סרדיניה הצטמצמה.
 
===שרידים ארכאולוגיים במאות הראשונות לספירה===
[[תמונהקובץ:Lucerne ebraiche con menorah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנכות שמן עם סמל מנורה מ[[המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה ואתנוגרפיה על שם סאנה]] ב[[סאסארי]]]]
[[תמונהקובץ:Catacomba ebraica.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיחזור [[קטקומבות|קטקומבה]] יהודית ב[[סנט'אנטיוכו]]]]
העדויות היחידות לקיום יהודים בסרדיניה במאות הראשונות לספירה הם ממצאים ארכאולוגיים, במקומות שונים באי נמצאו פעמוני [[ברונזה]] עם כיתוב [[עברית|עברי]], [[קמע]]ות בעברית עם שמות מה[[קבלה]], ביניהם גם כאלה העשויים מזהב.
*בדרום האי, במקום בו היה הריכוז היהודי המשוער, מצויות ה[[קטקומבות]] של [[סנט'אנטיוכו]] (catacombe di Sant'Antioco). בהן נמצאו כתובות עבריות. על אחת מהן היה סמל [[המנורה]].
*בקטקומבה "של ברוניקה" (di Beronice), הנמצאת צפונית מהקודמת, נמצאו שלוש מנורות מעוצבות בצורת [[שעון חול]], כתובות עבריות, ביניהן "שלום", ".. משכבו בשלום", "ישראל".
*בקטקומבה נוספת נמצאו כתובות, חלקן בעבריות וחלקן בלטינית, החלק העברי כולל מילים אלה: "שלום על ישראל" ו"אמן אמן". החלק הלטיני כולל משפט זה "Iud(a)... onti / T(v/a)anoroplusm enusanoroLX". מועדה המשוער של הכתובת היא [[המאה ה-3]].
*בעיר ססארי (Sassari) בפורטו טורס (Porto Torres) נמצאו שני נרות זיכרון מ[[שיש]] עם כתובות בעברית. מועד משוער [[המאה ה-5]] ו[[המאה ה-6|ה-6]]. הכיתוב על המנורות:
 
שורה 24:
 
==ימי הביניים והכיבוש הספרדי==
סרדיניה הייתה תחת שלטון [[ביזאנטיון]], עברה לשליטת [[פיזה]] בתחילת [[ימי הביניים]] הייתה תחת שלטון [[ג'נובה]], עד שנכבשה ב-[[1326]] על ידי [[ממלכת אראגון]] מ[[קטלוניה]], [[ספרד]].
 
כאשר פלש הנסיך הספרדי אלפונזו לסרדיניה הוא הביא עמו [[סוחר]]ים יהודים. סוחרי האי עסקו במסחר עם איטליה, סיציליה וספרד. היה גם [[רופא]] בשם "חיים מקפריסין" שחקר צמחים רפואיים באי. רופא מפורסם אחר היה "שלמה אברונקוס" שהתפרסם כמנתח. קהילת אלג'רו שילמה סכום גדול תמורת הזכות לכרות את הכסף באי. היהודים שכבר היו באי עסקו ב[[רוכלות]] ו[[נפח (מקצוע)|נפח]]ות, ניתן היה להכיר במשכנות היהודים לפי נקישות הפח שנשמעו מהם. בסרדיניה הוקמו קהילות יהודיות. חבריהן היו סוחרים, בעלי מלאכה ורופאים. אחדים מהם הגיעו ל[[עושר]] רב. הם התיישבו בערים קליארי (Cagliari), ססארי (Sassari), אוריסטנו (Oristano) ואלגרו (Alghero). בערים אלה הם היו מרוכזים ברובע מיוחד והיו להם מוסדות שיפוט אוטונומיים וכן הזכות לגבות מיסים מכל יהודי שהתגורר בעיר למעלה מ-30 יום.
 
אישיות שבלטה בין יהודי סרדיניה הייתה: יהודה בן דויד הרופא. הוא היה רופא המלכה ב[[צרפת]], צורף לשיירת המלך בביקורו בסרדיניה. קנה לו ידיעה בספרות ה[[תלמוד]] ומונה לרבה של קהילת קאליארי. המינוי אושר על ידי המלך שהרחיב סמכותו על כל יהודי האי. משנת [[1430]] חלה הרעה במצבם של היהודים בסרדיניה: היה ניסיון לרכז אותם ברובע מיוחד, נקבע כי יהודי אשר יבזה את ה[[נצרות]] יכרתו את שתי ידיו ונאסר עליהם לעזוב את האי ללא רשות המלך.
 
בתחילת [[המאה ה-15]], אוכלוסיית העיר הגדולה בסרדיניה, קאליארי, נאמדה ב-10,000, מתוכם היו כ 1,000 יהודים; באלג'רו היו כ- 800, בססארי כ- 300 ובאוריסטנו כמה עשרות. הרחוב שבו גרו היהודים באורסנו נקרא "ruga de sos Judeos". היהודים נטלו חלק במימון הכיבוש של האי ובבנית מערכת ההגנה עליו. הם בנו את המגדל המכונה "מגדל היהודים" באלגרו (ראו תמונה).
 
היהודים נשארו בסרדיניה עד 1492, מועד בו גורשו מכל השטחים שהיו בשליטה ספרדית. אחדים מהיהודים המירו את דתם והיו ל[[קתוליות|קתולים]]. הם המשיכו להחזיק בשמות המשפחה הקודמים שלהם כגון: קומפרט (Comprat), בונפיל (Bonfill) וקרקאסונה (Carcasona). שמות משפחה אחרים שונו במעט לעומת המקור העברי: נתן הפך להיות נייתנה (Naitana), מנחם הפך להיות מנאי (Manai) ופרסיס - לפרסי (Farci).
שורה 36:
==קהילות יהודיות בערי סרדיניה==
===קהילת קאליארי===
[[תמונהקובץ:Copy of ghetto degli Ebrei.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט הכוונה ב via santa croce gia vico del Giudei למוזיאון בשם גטו היהודים]]
[[תמונהקובץ:Fondamento dell la chiesa may be sinagoga146.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יסודות כנסייה - בשלט הסברה מצוין כי הכנסייה בנויה על יסודות בית כנסת יהודי]]
[[תמונהקובץ:Caserma San CARLO.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הכניסה למחנה הצבאי "הגטו של היהודים" הכתובת: CAROLVS EMANVEL SARDINIAE REX OPTIMVS
CAROLI MARCHIONIS RIVAROL PROREGIS CVRA
STATIONEM HANC MILITVM SOLATIO POSITAM
DIVI CAROLI TITVLO SAPIENTER ORNAVIT
ANNO DOMINI MDCCXXXVIII]]
[[תמונהקובץ:La caserma ghetto degli ebrei.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה "הגטו של היהודים"]]
בעיר "קאליארי" (Cagliari) הייתה הקהילה היהודית הגדולה של העיר. יש עדות כתובה ראשונה להימצאות יהודים באי מ[[המאה ה-6]]. ה[[אפיפיור]] [[גרגוריוס הראשון]] [[590]]-[[604]] הורה ל[[מומר]], בשם פיטר , להפסיק להציק ליהודי קאליארי. הוא נהג בחג ה[[פסחא]] הנוצרי לתלות בבית הכנסת [[איקונין|צלמים נוצרים]].
 
ב[[המאה ה-8|מאה ה-8]] היו שנים מחכמי היהודים, אברהם וקאנאים, "אשר העתיקו וביארו את כתובות הפיניקים שהיו בידי גיאלימו ואת הכתובת הפיניקים שנתגלו בהיכל מאסו. הסופר סיווירינו מזכיר כי בית הכנסת שהיה ברחוב אליאמה נשרף בשנת [[790]] בידי נוצרים קנאים"{{הערה|1= מקור: '''אוצר ישראל'''}}
 
יהודים מפורסמים שהיו בעיר היו{{הערה|שם=rot|1=מקור:'''[[בצלאל רות]] ''' }}:
* חיים מקפריסין או חיים מן היפרי שכתב מחקר על צמחים מסרדיניה אשר יכלו לשמש לרפואה.
* שלמה אברונקוס שהיה מנתח מפורסם.
* יצחק אימיס (Eymies) היה רופא מומחה ונקרא בשנת [[1460]] להיות רופא העיר.
 
אחרים עסקו ב[[סחר בינלאומי]] וניצלו את קשריהם עם הקהילות היהודיות ברחבי הים התיכון. בקליארי היה גם רובע של נפחים יהודים. רעש נקישות הפטישים ממנו נשמע בכל רחבי האי והוא זוהה עם היהודים{{הערה|שם=rot}}.
 
בשנת 1258 הרפובליקה הימית של [[פיזה]] שלטה באי ונתנה רשות ליהודים להתגורר בחלק המבוצר של העיר.
בהמשך, תחת שליטתו של "אלפונסו דה בנינגו" (Alfonso de Beningo) בשנים [[1327]] - [[1336]] חיו היהודים בתחום שנקבע להם באזור "סנטה קרוצ'ה" והיה להם בית קברות משלהם. היו להם גם זכויות אחדות: הם הורשו לעבוד ביום ראשון ולהימנע מכריעת ברך כאשר עברה תהלוכה דתית.
 
בשנת 1335 ניתנו לקהילת יהודי קליארי כל הזכויות מהן נהנו יהודי [[ברצלונה]] שבספרד. הקהילה הורשתה לגבות מיסים גם מיהודים המצויים זמנית בעיר. השלטון הארגוני ציווה על מועצת העיר לבטל את החוקים נגד יהודים. בשנת 1381 הם הורשו להקים [[בית כנסת]] ברחוב המוביל למצודה הקרוי היום via santa croce . כאשר הורחב בית הכנסת אחרי חמישים שנה הותר ליהודים לפאר את הקירות הפנימיים בסמל המלוכה{{הערה|שם=rot}}. [[בית כנסת]] שהוקם במאה ה-13 על ידי יהודים מפיזה נמצא במקום בו נמצאת היום הקתדרלה: Basilica di Santa Croce. בשלט ההסברה של עירית קליארי ליד הכנסייה כתוב שהיא נבנתה על יסודות בית כנסת. הריכוז היהודי בעיר קליארי היה באזור זה שהוא החלק הנמוך של המצודה שכונה אז : vicus Iudeorum.
שורה 62:
בשנת 1360 מימנו יהודי קליארי מגדל שמירה בכניסה לעיר [[אלגרו (עיר)|אלגרו]]. על המגדל, שנהרס, היה שלט כי יהודי קליארי מימנו את הקמתו. בשנת 1387 נתפרסמה תקנה לפיה שלשה "מזכירים" יהודים יורשו לדון בסכסוכים בין היהודים ואפילו בין היהודים לנוצרים עד לסכום נתון.
 
מרכז החיים היהודיים היה מסביב לנמל. היהודים היו סוחרים, רוכלים נודדים וחלפני כספים. היו גם רופאים. בשנת [[1459]] כתב "אברמו די צ'יפרו" (Abramo di Cipro) ספר רפואה באמצעות צמחי מרפא. היהודים העניים יותר סחרו בגרוטאות מתכת, בבגדים משומשים ואפילו יצרו גבינות.
 
במחצית השנייה של [[המאה ה-15]] גברו הגזרות נגד היהודים: הם חויבו לשאת טלאי מיוחד, לגור בתחום שנקבע להם ולנעול נעלים שחורות. המהגרים שהגיע לעיר מספרד ומפורטוגל לא הורשו לקבל עבודה ללא רשות מרב הקהילה ואישור הבישוף המקומי. עונש מוות הוטל על העבריינים. בשנת 1492 גורשו היהודים מהאי. בית הכנסת הפך ל"Basilica di Santa Croce ". ברחוב היהודים vico del Giudei, לפי אחד המקורות, היה תבליט של [[המנורה|מנורה]].
 
לקראת סוף [[המאה ה-15]] הגיעה סופה של הקהילה. בשנת 1488 פורסמו חוקים אנטי-יהודיים: נאסרו מגעים ויחסים כל שהם עם נוצרים, הם בודדו באזור מיוחד, הוטל עליהם לחבוש כובע אופייני, לשאת אות קלון. בתחום המסחרי נאסר על יהודים להעמיד דוכנים בשוק במקומות שבהן יתחרו בבעלי דוכנים נוצרים וכן נאסרה פתיחת העסקים בימי ראשון ובשאר המועדים הנוצריים. כמו כן, היה עליהם להימנע מהעסקת עבדים ושפחות נוצרים. הרב קליארי נדרש להודיע מיד ל[[ארכיבישוף]] על כל יהודי שבא מחו"ל "כדי שיהיה אפשר לאחוז באמצעי זהירות לשמירת המאמינים "מפני הטומאה". הפרתו היה כרוכה בעונש מוות{{הערה|שם=rot}}.
 
בשנת 1493 הוקמה [[אינקויזיציה]]. כרוניקן סארדי כותב כי יהודי קליארי התאספו ביום 31 ביולי 1492 והפליגו יחדיו ל[[אפריקה]] "בנשאם עימם את ספרי הקודש". חלק המשיך ל[[קונסטנטינופול]]{{הערה|שם=rot}}. אוניות עמוסות מיהודי קליארי עגנו בנאפולי. יש ידיעות כי רבים נהרגו בדרך. יש להניח כי חלק מהם השתקעו בטורקיה בה שם משפחה מקובל בקרב היהודים הוא "סרדי", כלומר שמוצאו מסרדיניה.
 
ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] הוקם ב-via santa croce בסיס צבאי בשם Caserma San Carlo, שננטש ב{{ה|מאה ה-20}} והיה למקלט למשפחות עניות. פליטים נוספים ברחו למבנה ב[[מלחמת העולם השנייה]], כאשר העיר הופצצה על ידי [[בעלות הברית]]. ולימים הוא מכונה בשם המושאל הגטו של היהודים Ghetto degli Ebrei . אמנם הוא מצוי ברחוב היהודים לשעבר אבל אין לו כל קשר ליהודים. היום יש במקום מוזאון .‏‏{{הערה|1=‏ אם כי ביום הזיכרון לשואה הציגו בו יצירות מענייני היום.‏}}
כיום יש יהודים בודדים בעיר, המקבלים שירותים דתיים מקהילת [[יהדות רומא|יהודי רומא]].
 
===קהילת אלגרו===
[[תמונהקובץ:Carrero dels Hebreus.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"רחוב היהודים"]]
 
יהדות אלגרו זכתה לפריחה מיוחדת במחצית השנייה של [[המאה ה-14]] לאחר הכיבוש הספרדי של האי. [[בית כנסת]] נבנה בעיר בשנת [[1381]], והורחב בשנת [[1438]]. [[בית קברות]] היה קיים כבר בשנת [[1383]], והוא הוגדל בשנת [[1435]]. בשנת [[1390]] הגיע לעיר ה[[רופא]] וחכם ה[[קבלה]] יהודה בן דוד מ[[מרסיי]]. הוא נבחר ל[[רב]]ם של יהודי קליארי, ושימש בתפקיד לפחות עד [[1408]], וכן מונה כ[[שופט]] לכל [[יהדות סרדיניה|יהודי סרדיניה]].
שורה 82:
אחת הסימטאות היוצאות מרחוב ארזמוס, מול הקתדרלה, מכונה בשם "קררו דלס הבראוס ("Carrero' dels Hebreus"), היינו, רחוב היהודים. היום אין בעיר קהילה יהודית.
 
===הערים ה"יהודיות"===
[[תמונהקובץ:Comune_di_sinnai.jpg|שמאל|ממוזער|150px|סמל העיר סיני - בסמל לוחות הברית]]
קיימות בסרדיניה שתי ערים אשר לדעת חוקרים מקור שמן הוא עברי: [[סיני (עיר בסרדיניה)|סיני]] ו-[[מרקלגוניס]] (Maracalagonis) ושמה מורכב משני מילים : '''מרה''' (Mara) ו-'''קלגוניס''' (Calagonis) אולי "כלכלה". שתי המילים הן ממקורות [[שפות שמיות|שמיים]], אשר מתורגמים ל"ביצה" ו"מקום פורה", תיאורים המתאימים לעיר. מכאן נובעת התאוריה על נסיבות היווצרות ההתיישבות בעיר. לפי ההיסטוריון סלוטור ויטל (Salvatore Vidal) מאוניברסיטת קליארי, ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] הוקמו באזור שני כפרים: מרה וקלגוניס. מקורם של השמות הוא משתי מילים שמיות: המרה (Hamara) וכלכלה (Chalaca), מרה, כמו המקום בו בני ישראל עברו ב[[מדבר סיני]] בעת [[יציאת מצרים|יציאתם ממצרים]]. היישוב השני, שנקרא קלגוניס (Kalagonis), נחשב פורה מאוד וגרו בו לפי השערה 80,000 תושבים.
 
==עקבות השפה העברית==
מחקר הלשון הסרדינית הביא למסקנה כי 38% מכלל השמות של המקומות מקורם מן השפות השמיות. נמצאו 750 שמות ממקור שמי. הדוגמה הבולטת היא השימוש במילה '''סיני'''. בסרדיניה ההטעמה של מילה זו הוא כמו בשפה העברית. נוהגים לציין שיש טריטוריה שבה שולטת המילה סיני, בדרום האי. המילה הזאת מופיעה ברישומים כבר משנת [[1089]], דהיינו לפני בוא אנשי ג'נובה וספרד לאי.
 
השם סיני מופיע ב-"Carta volgare di Marsiglia" שנכתבה בשנים 1089-[[1103]] באותיות [[יוונית|יווניות]] הנקראות במבטא העברי "Sìnnai". מאתיים וחמישים שנה לאחר מכן, בשנת [[1341]], נמצא הבטוי "Sinay" המופיע במסמכים רשמיים ולכן ההשערה היא שמקור הביטוי אינו אחר מאשר ה[[מקרא]]. למרות אלפיים השנה שחלפו מאז דרכה רגלם של היהודים על אדמת סרדיניה לראשונה, נשמר המבטא של שם זה. כך מציינים כי ב[[דיאלקט]] [[לטינית|לטיני]] צריך היה לבטא סיני כך "Sìn (n) to i" אך התושבים המקומיים מבטאים "Sinnái" כמו שמקובל בעברית.
שורה 98:
* לוצ'אנו טאס, '''יהודי איטליה''', ספריית מעריב, תל אביב, 1978
 
<div styleclass="direction: mw-content-ltr;">
* Annie Sacerdoti,'''Guida All'Italia Ebraica''',Marietti, Casale Monferrato,1986
</div>
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://it.wikipedia.org/wiki/Ghetto_degli_Ebrei_(ex_Caserma_%22San_Carlo%22)Ghetto_degli_ebrei Ghetto degli ebrei (ex caserma San Carlo)] - אתרבאתר הוויקיפדיה[[ויקיפדיה האיטלקית]]▼
 
* [http://www.morasha.it/zehut/index.html על שרידים ארכאולוגיים יהודיים באי] (בדף המתקבל יש להקליד חיפוש "sardegna" כדי להגיע למאמר)▼
▲* [http://it.wikipedia.org/wiki/Ghetto_degli_Ebrei_(ex_Caserma_%22San_Carlo%22) Ghetto degli ebrei (ex caserma San Carlo)] - אתר הוויקיפדיה האיטלקית
▲* [http://www.morasha.it/zehut/index.html על שרידים ארכאולוגיים יהודיים באי] (בדף המתקבל יש להקליד חיפוש "sardegna" כדי להגיע למאמר)
* [http://www.comune.maracalagonis.ca.it/index1.htm אתר העיר מרקלגוניס - ראו מבוא היסטורי]
*[http://www.linguasarda.com/htm/Linguista/Sinnai,%20gli%20Ebrei%20%20e%20la%20toponomastica%20antica.htm על נושא הפונטיקה והגנטיקה Sinnai, gli Ebrei e la toponomastica antica]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יהדות_סרדיניה"