ממילא – הבדלי גרסאות

בכל השטח נחשפו קברי שוחה אחדים מן התקופה הביזנטית. במרחק מה משער יפו (במקום שמצוי כיום שער הכניסה המערבי לאוטובוסים לחניון) נחשפה [[קפלה|קפלת]] תפילה נוצרית קטנה, עם [[אפסיס]] קטנה הפונה למזרח, ובו עקבות [[פרסקו]] המתאר את סצנת [[הבשורה]]. בקיר הצדדי נפער פתח אל מערה ובה נמצאו מושלכות כמויות ניכרות של [[עצם|עצמות אדם]]. לפני הפתח נמצאו שרידים של כתובת [[יוונית]] עשויה ברצפת ה[[פסיפס]] ובה נאמר: '''לישועה ולהצלה של מי שהאל יודע את שמותיהם''' – נוסח הידוע מכנסיות [[נצרות|נוצריות]] אחרות בנות התקופה. [[צלב]]ים תוארו גם ברצפה וגם על משקוף הפתח למערה. ניפוי ממצא העצמות העלה [[תליון|תליונים]] אחדים דמויי צלב ומטבעות שהמאוחרת ביותר מביניהן היא מימיו של ה[[קיסרי האימפריה הביזנטית|קיסר הביזנטי]] [[פוקאס]] (602-610). נתונים אלה ושיקולים נוספים הביאו את החופרים למסקנה שמדובר באחד ממקומות הקבורה אליו נאספו קרבנות הטבח שערכו ה[[האימפריה הסאסאנית|פרסים הסאסאנים]], ב[[כיבוש ירושלים בידי הפרסים|מסע האלים שלהם לארץ הקודש]] בשנת [[614]].{{הערה|שם=LTR-הערה1|1=Y. Naggar, C. Taitz and R.Reich, What Can we Make of these Fragments? Excavation at ‘Mamilla’ Cave, Byzantine Period, Jerusalem, International Journal of Osteoarchaeology 9 (1999), pp. 29-38. }} על כשלושים מקומות קבורה שכאלה אליהם אסף [[תומאס הקברן]] את קרבנות הטבח ידוע מן המקורות ההיסטוריים (רשימה שנשתמרה בשש גרסאות ב[[ערבית]] וב[[גאורגית]]), ומהן עולה שבאזור ברכת ממילא (הוא האזור שמדובר בו כאן) נאספו למעלה מ-20,000 [[גופה|גופות]]. המערה הזו ודאי היא אחד ממקומות הקבורה, והמקום הראשון בסדרה זו שהתגלה בחפירות.{{הערה|1=רוני רייך, '''בית הקברות באזור ממילא בירושלים''', [[קדמוניות]] 103-104 (תשנ"ד), עמ' 103-109}}{{הערה|שם=LTR-הערה2|1=R. Reich, The Ancient Burial Ground in the Mamilla Neighbourhood, Jerusalem, in: Ancient Jerusalem Revealed, (ed. H.Geva), Jerusalem, 1994, pp. 223-225.}}

החל מ[[התקופה האיובית בארץ ישראל|התקופה האיובית]] נחשפו פניה החיצוניים של חומת העיר בקטע שמצפון לשער יפו. הממצאים הראו כי זהו קטע מ[[ביצור]] העיר שבנה השליט האיובי אל מלכ מועט'ם עיסא (קרי: מועזם), אחיינו של [[צלאח א-דין]], בשנת [[1212]]. כשבע שנים מאוחר יותר ציווה שליט זה להרוס את ביצורי העיר, שעל הקמתם שקד זמן קצר קודם לכן, מפחד שה[[צלבנים]] יכבשו מחדש את העיר ויקשה עליו לסלקם ממנה. מעשה זה הוא יחידאי בתולדות בנייתם של ביצורים.{{הערה|שם=LTR-הערה3|1=R. Reich and E. Shukron, Excavations in the Mamilla Area – The Medieval Fortifications, Atiqot 54 (2006), pp. 125-152}}

בשנת [[1917]] נכנס [[גנרל אלנבי]] בראש צבאו לירושלים דרך [[שער יפו]], והחלה תקופת [[המנדט הבריטי]]. הבריטים הביאו עמם גישה שונה מאוד מהגישה הטורקית, עם רגישות רבה לאתרים היסטוריים ולעקרונות [[תכנון (הנדסה וכלכלה)|תכנון]] ו[[שימור תרבות|שימור]]. שכונת ממילא, המסתירה את החומות ומגמדת את העיר העתיקה הייתה לצנינים בעיניהם, ובמהלך כל תקופת שלטונם ניסו להשליט סדר ולקבוע עקרונות תכנון שיסדירו את שכונת ממילא. עקרונות אלה כללו, בעיקרם, הרחקת הבנייה מהחומות והריסת המבנים שנשענו עליהן, והגבלת בנייה לגובה כדי לשמר זוויות ראייה לאגן העיר העתיקה. ב-1921 נהרס מגדל השעון בשער יפו על ידי הבריטים אשר סברו כי הוא מפגע חזותי.

ב-[[1928]] נוסד בממילא '''מרכז מסחרי שמאע''', ביוזמתו של [[אליהו יוסף שמאע]] ובעזרתם של חבריו מקהילת יהדות [[חאלב]]. המרכז המסחרי היה מרכז מודרני ראשון מסוגו בירושלים, בתכנונו של ה[[אדריכל]] ו[[תכנון עירוני|מתכנן הערים]] הבריטי [[קליפורד הולידיי]] ששימש יועץ אזרחי של ממשלת המנדט לפיתוח העיר ירושלים. הוא כלל 250 חנויות של סוחרים יהודים וערבים מכל התחומים, והיה נדבך חשוב בביסוס המע"ר החדש של ירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה. רחוב ממילא היה לרחוב מסחר ראשי, שבו עברו אוטובוסים מכל חלקי העיר.{{הערה|[http://genealogyindexer.org/view/1932Pal/1932Pal%20-%200419.pdf תיאור] באתר genealogyindexer}}

[[תמונהקובץ:Jerusalem circa 1960 b.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ממילא בהריסותיה בתקופת [[ירושלים המחולקת]] - צילום מתוך [[העיר העתיקה]]]]

[[תמונהקובץ:Mamila_Before_June_1967.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רחוב ממילא לפני [[מלחמת ששת הימים]]{{ש}}<small>צולם על ידי פרופ' יהודה לפידות</small>]]

[[תמונהקובץ:JerusalemNoMansLand-v.jpg|שמאל|ממוזער|350px|שטח ההפקר בין ישראל וירדן סמוך ל[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים (~1964). התמונה צולמה מבנין המחלקה לגאולוגיה של [[האוניברסיטה העברית]], אשר שכנה אז בסוף רחוב ממילא]]