אנרי השני, רוזן שמפאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 49:
 
דרכו של קונרד למלוכה חייבה השגת לגיטימיות חוקית והדרך היחידה הייתה נישואים עם יורש עצר לממלכה אך מאחר שהיורשות היו נשואות נדרשו צעדים דרסטיים. במקביל לכריתת ברית עם אנרי משמפן, חבר קונרד למשפחת איבלין במטרה לקדם את הכתרתו כאשר הכלי להגשמת שאיפותיו הייתה [[איזבל הראשונה, מלכת ירושלים]], בתו של [[אמלריך הראשון, מלך ירושלים]] ואשתו (השנייה) [[מריה קומננה]], שהייתה נשואה ל[[אונפרוא הרביעי מטורון]]. בסתיו של שנת [[1190]] נחטפה איזבל מבית בעלה על ידי שליחים של האם ואיבלין, הובאה לשכם ושם בוטלו נישואיה בטענה כי היא נישאה בגיל צעיר מדי וכי הנישואים נערכו בכפייה תחת איום של המלך באלווין הרביעי. האירוע לא עבר ללא התנגדות מצד הבעל המופתע, אך הוא כרע תחת הלחץ שהופעל עליו והסכים לביטול הנישואים ובתמורה קיבל כנחלה את מבצר [[תיבנין|טורון]] והשטחים הסמוכים לו.
ביום [[24 בנובמבר]] נישאו איזבל -, אשה צעירה בת עשרים, וקונרד -, לוחם מנוסה בן 45, למרות שהועלו טענות כי קונראד לא גירש את אשתו השנייה - תיאודורה - שחייתה ב[[קונסטנטינופול]]. כך זכה קונרד, בזכות ייחוס אשתו איזבל לתבוע את זכותו לכיסא ממלכת ירושלים. מועצה של אצילי ממלכת ירושלים התכנסה באשקלון בינואר [[1191]] והחליטה כי מלך ירושלים בקרב קרני חיטין [[גי דה ליזיניאן]] - איש אמונו של ריצ'רד איננו ראוי לשאת את כתר ממלכת ירושלים וכי הכתר יימסר לקונרד ממונפראטו.
 
הבשורה על החלטת מועצת האצילים הגיע לקונרד בצור על ידי שליחים בראשות אנרי משמפן, אך בטרם הוסדרו אירועי ההכתרה נרצח קונרד ביום 28 באפריל על ידי שני רוצחים מכת ה[[חשישיון]]. פרטי הרצח אינם ברורים די צרכם אך ככל הנראה נרצח קונרד ברחוב בדקירות סכין לפני ששומרי ראשו הספיקו להגיב. אחד הרוצחים נהרג והשני נתפס ועונה למוות. העדויות מעורפלות לגבי השאלה האם קונרד מת במקום או נלקח לארמונו שם נפטר מפצעיו. זהות שולח המתנקשים מעולם לא נודעה, טענה אחת מיחסת את היוזמה לכת החשישיון עצמה שקונרד - ככל הנראה - שדד מטען השייך לה.{{הערה|1=יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, כרך ב, מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה, 1963 עמוד 84}}
אצבע מאשימה גם הופנתה לצלאח א-דין וריצ'רד לב הארי. קונרד נקבר בכנסייה של העיר צור שנהרסה במהלך כיבוש העיר על ידי ה[[ממלוכים]].{{הערה|1={{findagrave|14752077|קונרד ממונפראטו}}}}
 
ה[http://en.wikipedia.org/wiki/Conrad_of_Montferrat#Assassination ויקיפדיה האנגלית מסתמכת] על מחקר בשם "The Assassination of Conrad of Montferrat: Another Suspect"{{הערה|1=Williams, Patrick A. "The Assassination of Conrad of Montferrat: Another Suspect?", Traditio, vol. XXVI, 1970.}} מאת פטריק ווליאמס טוען כי אנרי משמפן, העתיד לתפוס את השלטון במדינה הצלבנית המשתקמת, הוא חשוד עיקרי וכי הרצח בוצע בהסכמה אם לא בתמיכה של ריצ'רד לב הארי. עובדה אחת ברורה, שבעה ימים לאחר הרצח ומחשש כי בהיעדר שליט לממלכת ירושלים תתפשט האנרכיה ויאבדו הישגי מסע הצלב, נישא אנרי משמפן לאיזבל והיא בהריון מקונרד.
מאת פטריק ווליאמס לפיו אנרי משמפן, העתיד לתפוס את השלטון במדינה הצלבנית המשתקמת הוא חשוד עיקרי וכי הרצח בוצע בהסכמה אם לא בתמיכה של ריצ'רד לב הארי. עובדה אחת ברורה, שבעה ימים לאחר הרצח ומחשש כי בהיעדר שליט לממלכת ירושלים תתפשט האנרכיה ויאבדו הישגי מסע הצלב, נישא אנרי משמפן לאיזבל והיא בהריון מקונרד.
 
===איזבל ואנרי מלכי ממלכת ירושלים===
שורה 69 ⟵ 68:
 
בצפון המדינה ניסה אנרי לחזק את אחיזת הצלבנים ב[[אנטיוכיה]] ונסיכות [[טריפולי (לבנון)|טריפולי]] שהיו בסכנה מתמדת מהתקפה מוסלמית ותחת איום של השתלטות [[ארמניה|ארמנית]], מעמדו של אנרי התחזק במהלך שנת [[1195]] בה פעל להשכנת שלום בצפון המדינה והידוק הקשרים בין הנסיכויות הצלבניות, מעמד זה נתחזק עם כריתת ברית בין ממלכת ירושלים לקפריסין שנתאפשר עם ירידתו של גי דה ליזיניאן מכס מלכות האי ומסירתו לדי אחיו אימרי.
לאנרי ואיזבל נולדו שתי בנות [[אליס משמפאן]] שנולדה בשנת [[1196]] ו[[פיליפה משמפאן]] שנולדה בשנת [[1197]]. העדר יורש זכר סיבך את שאלת המלך העתידי של ירושלים, בפגישה שערכו אנרי ומלך קפריסין [[אימרי דה ליזיניאן]] סוכם כי בנותיו של אנרי יתחתנו עם בניו של אימרי מתוך תקווה להשליט בעתיד שושלת צלבנית אחת בשניבשתי המדינות.
 
===מותו של אנרי===
שורה 79 ⟵ 78:
==ראו גם==
* [[היסטוריה של ממלכת ירושלים]]
 
==לקריאה נוספת==
* [[יהושע פראוור]], '''תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל''', כרך ב, [[מוסד ביאליק]], מהדורה ראשונה, 1963, מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת, 1973, הדפסה שישית, 2005; הספר זכה ב[[פרס ישראל]] בתרגומו לצרפתית בפרס האקדמיה הצרפתית.
 
* יהושע פראוור, '''הצלבנים - דיוקנה של חברה פיאודלית''', מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה 1975, מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת 1985
<div styleclass="direction: mw-content-ltr;">
* Steven Runciman, '''A History of the Crusades''', Cambridge university press, 1952 ISBN 0521061628
* Christopher Tyerman, God's war: a new history of the Crusades, Harvard University Press, 2006
</div>
 
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקישיתוף בשורה}}
 
==הערות שוליים==
שורה 92 ⟵ 94:
 
{{שליטי ממלכת ירושלים}}
 
[[קטגוריה:מלכי ממלכת ירושלים]]