ש. שרברק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קרדיט: דר אבישר
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[קובץ:Portrait of Shlomo Sreberk.jpg|שמאל|250px|ממוזער|[[שלמה שרברק]]]]
[[קובץ:Portrait of Alexander Izre'el.jpg|שמאל|200px|ממוזער|אלכסנדר יזרעאל]]
[[קובץ:סמליל הוצאת ש. שרברק.jpg|שמאל|100px|ממוזער|סמליל הוצאת ש. שרברק, המציגה את האות ש' ובתוכה ש' נוספת (=שלמה שרברק)]]
[[קובץ:סמליל הוצאת יזרעאל.jpg|שמאל|100px|ממוזער|סמליל הוצאת יזרעאל, המציגה חקלאי זורע ותחתיו ספר שעל גביו הכיתוב "יזרעאל תל-אביב"]]
'''ש. שרעבערק''' (שְׂרֶבֶּרְק; Sreberk), '''יזרעאל''' ו'''שלמה שרברק''' היו [[הוצאת ספרים|הוצאות ספרים]] [[עברית|עבריות]] מיסודם של [[שלמה שרברק|שלמה זנוויל שְׂרֶבֶּרְק]] (בכתיב [[יידיש|יידי]]: שרעבערק; 1876–1944) וילדיו אלכסנדר יזרעאל (1906–1982) ואידה שרברק (1901–1983),{{הערה|{{מעריב||אידה שרברק|1983/05/19|01011|מודעת אבל||Ad}}.}} שפעלו מ-[[1902]] ב{{ו|וילנה}}, ב[[שנות ה-20]] ותחילת [[שנות ה-30]] ב{{ו|ורשה}} ומ-[[1933]] ב[[ארץ ישראל]]. הוצאת יזרעאל, ההוצאה הארצישראלית מיסודו של ש' שרברק, פעלה ב[[ישראל]] על ידי יורשיו עד שנת [[1988]].
 
שורה 17 ⟵ 16:
==הוצאת יזרעאל==
בשנת [[1933]], לאחר [[עליית הנאצים לשלטון בגרמניה]], [[העלייה החמישית|עלה שרברק לארץ ישראל]] ופתח ב[[תל אביב]] את הגלגול ה[[ארץ ישראל|ארצישראלי]] של הוצאתו, שעבורה בחר שם עברי: '''יזרעאל'''.
לאחר מותו של שרברק ב-[[1944]] המשיך בנו אלכסנדר יזרעאל (שרברק) (1906–1982) את ניהול הוצאת הספרים. לאחר מותו שלו ניהלה את ההוצאה אלמנתו, אדלה יזרעאל.
 
עיקר פעולה של הוצאת "יזרעאל" היה בתחומי ספרות הילדים והנוער וספרי הלימוד. בהוצאה ראו אור מאות ספרים לנוער, מקוריים ומתורגמים – בפרט ספרי קריאה היסטוריים לנוער, וכן ספרות יפה למבוגרים וספרי מדע במקצועות שונים.
לאחר מותו של שרברק ב-[[1944]] המשיך בנו אלכסנדר יזרעאל (שרברק) (1906–1982) את ניהול הוצאת הספרים.
בהוצאה ראו אור כותרים רבים מספרות הילדים הקלאסית של המאה ה-20 – [[אריך קסטנר]] ("[[אמיל והבלשים]]", "[[אמיל והתאומים]]"), [[מארק טוויין]] ("[[הרפתקאותיו של תום סויר|תום סויר]]", "[[הרפתקאותיו של האקלברי פין|האקלברי פין]]"), "[[הקוסם מארץ עוץ]]" ו[[ז'ול ורן]], ו[[סדרת ספרים|סדרות]] של , סיפורי [[האחים גרים]], סיפורי [[האנס כריסטיאן אנדרסן]] ו[[חכמי חלם]].
עוד ראו בה אור ספרי יסוד כגון "[[משפט האורים]]" ("מילון התנ"ך") ל[[יהושע שטיינברג]], "[[דברי ימי ישראל]]" ל[[צבי גרץ]] (בתרגום עברי חדש) ו"דורות האחרונים" ל[[מרטין פיליפסון]] (‏[[תולדות עם ישראל]]) וספרי [[היסטוריה]] כללית; ולצדם ספרי עזר כגון מדריך ל[[ידיעת הארץ]] מאת [[אפרים תלמי|אפרים]] ו[[מנחם תלמי]], ספרי פסיכולוגיה וספרי משחקים מאת [[מרגלית עקביא]].
"יזרעאל" הוציאה לאור גם את [[התנ"ך]] בכרך אחד בהדפסה משובחת ובצורה נאה, וכן המשיכה להוציא את סדרת "[[מקרא מפורש]]".
 
אחד ממפעליה הגדולים של ההוצאה היה הוצאתה של [[אנציקלופדיה]] כללית מקיפה. העבודה על האנציקלופדיה החלה בימי חייו של שרברק, ולאחר מותו נמשכה על ידי בנו. ה"[[אנציקלופדיה כללית יזרעאל]]" החלה להופיע בשנת [[תש"י]], ועד [[תשכ"ב]]-[[1961]] הופיעו 16 כרכיה. דגש מיוחד הושם בה על נושאים יהודיים.
 
==הוצאת שלמה שרברק==
בתולאחר מותו של שרברק ייסדה בתו אידה שרברק (1901–1983) ייסדה הוצאה על שם אביהשמו – הוצאת '''שלמה שרברק'''. ההוצאה פעלה בנפרד עד [[שנות ה-70]], אז אוחדה עם הוצאת יזרעאל בהנהלת אלכסנרד יזרעאל. ההוצאה המאוחדת פעלה עד שנת [[1988]].
 
==לקריאה נוספת==