מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט – הבדלי גרסאות

 

לאחר [[הסכם מולוטוב-ריבנטרופ]] העבירה [[ברית המועצות]] לרומניה [[אולטימטום]], בו דרשה ממנה לצאת מבסרביה ומחלק מבוקובינה. בהיעדר בעלי ברית המוכנים לעמוד לצדה, נאלצה רומניה לציית. לאחר אובדן הטריטוריות לברית המועצות, הביא [[תכתיב וינה]] בנושא הסכסוך בין רומניה ל[[הונגריה]] על [[טרנסילבניה]] ובין רומניה לבולגריה על חלק מ[[דוברוג'ה]], לקריעת חבלים נרחבים מהמולדת הרומנית והעברתם להונגריה ולבולגריה. הטראומה שעברה על העם הרומני, שנאלץ לוותר על חבלים אלה ללא [[מלחמה]], דרבנה אותו לחפש [[שעיר לעזאזל (חברה)|שעיר לעזאזל]], אותו מצא ביהודים. במהלך נסיגת ה[[צבא]] הרומני מחבלי בסרביה ובוקובינה, היו תושבים מקומיים לא-רומנים, שהפגינו את שמחתם ואף פגעו בחיילים הנסוגים. הדיווחים העדיפו להגדיר את כל אלה כ"יהודים", אף שהיו בהם [[אוקראינה|אוקראינים]], [[רוסים]], בעלי השקפות אוהדות ל[[קומוניזם]] וגם פושעים ששוחררו מ[[בית סוהר|בתי הסוהר]]. סביר להניח שגם חלק מהיהודים, שסבלו מהאנטישמיות הרומנית, שמחו לקראת שינוי השלטון, אך היו גם יהודים שחששו מכך ואפילו עזבו את חבלי הארץ הללו כדי לא לחיות תחת משטר קומוניסטי.

 

החקיקה האנטישמית, שהתחילה עם [[תקנון היהודים ברומניה]], והקמת [[המדינה הלאומית-לגיונרית]], שהגדירה עצמה כ"לאומית-נוצרית" ו"טוטליטרית"{{הערה|1=[http://www.csier.jewishfed.ro/public_html/index.php?option=com_content&view=article&id=15:statul-naional-legionar-bilanul-unei-guvernri-septembrie-1940-ianuarie-1941&catid=9:articole STATUL NAŢIONAL LEGIONAR - Bilanţul unei guvernări (septembrie 1940 – ianuarie 1941)] המדינה הלאומית לגיונרית - מאזן של שלטון (ספטמבר 1940 - ינואר 1941) באתר של פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה}} ושהפעילה את חוקי ה[[רומניזציה]] כמנוף לגזל רכוש היהודים וחלוקתו בין מקורביה, יצרו אווירה שבה האנטישמיות הייתה לגיטימית, ואף מעבר לזה - רצויה ומתבקשת.