מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
←רקע: רפרנס |
||
שורה 16:
החקיקה האנטישמית, שהתחילה עם [[תקנון היהודים ברומניה]], והקמת [[המדינה הלאומית-לגיונרית]], שהגדירה עצמה כ"לאומית-נוצרית" ו"טוטליטרית"{{הערה|1=[http://www.csier.jewishfed.ro/public_html/index.php?option=com_content&view=article&id=15:statul-naional-legionar-bilanul-unei-guvernri-septembrie-1940-ianuarie-1941&catid=9:articole STATUL NAŢIONAL LEGIONAR - Bilanţul unei guvernări (septembrie 1940 – ianuarie 1941)] המדינה הלאומית לגיונרית - מאזן של שלטון (ספטמבר 1940 - ינואר 1941) באתר של פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה}} ושהפעילה את חוקי ה[[רומניזציה]] כמנוף לגזל רכוש היהודים וחלוקתו בין מקורביה, יצרו אווירה שבה האנטישמיות הייתה לגיטימית, ואף מעבר לזה - רצויה ומתבקשת.
{{הפניה לערך מורחב|המדינה הלאומית-לגיונרית}}
מבחינה פוליטית השלטון היה בידי ה"קונדוקטור" (המנהיג), [[גנרל]] יון אנטונסקו ובידי ממשלתו ה[[פשיזם|פשיסטית]] אנטישמית, שהורכיב יחד עם סגנו, [[הוריה סימה]], ראש תנועת הלגיונרים (שנקראה "[[משמר הברזל]]"). בין שני ראשי השלטון שרר מתח רב על רקע שוד היהודים (באמצעות חוקי הרומניזציה), שנעשה, לדעת אנטונסקו, בצורה שגרמה נזקים לכלכלה הרומנית. הרכוש שנגזל מן היהודים נותב לקופת הלגיונרים או לכיסיהם הפרטיים ולא לקופת המדינה. בנוסף לנקודה היהודית, הלגיונרים, שהגיעו לשלטון לאחר שנים רבות של רדיפות מצד השלטון הקודם, שאף היה אחראי קודם לכן לרצח מנהיגם, [[קורנליו זליה קודריאנו]], היו תאבי נקם ורדפו כל מי שהיה קשור לשלטון הקודם. [[המשטרה הלגיונרית]] פעלה כדי לנקום במנהיגי העבר וכדי לשדוד את היהודים{{הערה|1=[http://romanianjewish.org/ro/?page_id=1369 Viata si moartea evreilor români în timpul regimului legionar (6 septembrie 1940 - 21 ianuarie 1941) ] חייהם ומותם של היהודים הרומנים בתקופת המשטר הלגיונרי - באתר הקהילה היהודית של רומניה {{רומנית}}}}.
{{הפניה לערך מורחב|המשטרה הלגיונרית}}
| |||