בור (אב נזיקין) – הבדלי גרסאות

בפתירת פרדוקס זה נחלקו התנאים: לפי [[רבי ישמעאל]] התורה חייבה בתשלומים גם אדם שחפר בור ברשות הרבים, ולמרות ששטח הבור אינו שלו, או אדם שחפר ברשותו ועשה פתח לרשותו הפונה לרשות הרבים, כללו של דבר: כל שהציב תקלה בפני רשות הרבים - חייבה התורה, גם אם מעשית אינו בעליו של המפגע. לפי רבי עקיבא התורה חייבה על בור ברשות היחיד, באופן שלאחר שחפר את הבור הפקיר את רושתו ולא את הבור, כך שהבור הוא מעשית ברשות הרבים אך המפגע הוא שלו - של החופר.

 

 

*לפי [[רבה]] בבור ברשות הרבים כל הדעות מודים שחייב החופר שהרי התורה קבעה "וכי יכרה או כי יפתח" - העונש הוא על מעשה פתיחת הבור התורה לא מחייבת בעלות משפטית על הבור, והמחלוקת היא רק על בור ברשות היחיד שבה סובר רבי עקיבא כי ניתן לחייב את החופר מכוח ההפסוק "בעל הבור ישלם" הבא לרבות החופר בור ברשותו.