כבל תקשורת תת-ימי – הבדלי גרסאות

[[ישראל]] נעזרת במספר כבלים תת-ימיים לתקשורת בינלאומית עם מדינות [[אירופה]] ו[[אמריקה]]. תעבורת ה[[אינטרנט]] מישראל לאירופה ואמריקה עוברת בצמד הכבלים התת-ימיים של חברת בזק ו-C.I.O.S וגם דרך "[[מד נאוטילוס]]" וטמרס טלקום.

 

 

כיום, השימוש בכבלים תת-ימיים הוא רב, וזאת כיוון שהתחליף היחידי – [[לוויין|לוויינים]] – אינו יכול להעביר את כמות המידע הנדרשת. בנוסף, היות שאורך הכבלים קצר בהרבה מהמרחק אותו צריך שידור לווייני לעבור (מ[[כדור הארץ]] ל[[חלל]] ובחזרה) – השימוש בכבלים אופטיים תת-ימיים מאפשר תקשורת מהירה וללא [[זמן השהיה]] משמעותי. כבלים תת-ימיים גם בטוחים יותר משידור אטמוספירי של מידע, ולכן פעמים רבות מידע העובר בהם אינו צריך להיות [[הצפנה|מוצפן]] או מקודד.