ספרייה דיגיטלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ערך נטוש, הפיכה להפניה, המידע חופף |
מ יצירת הערך |
||
שורה 1:
[[קובץ:SteacieLibrary.jpg|ממוזער|תמונה של ספרייה]]
#הפניה [[ארכיון דיגיטלי]]▼
'''ספרייה דיגיטלית''' (המכונה גם ספרייה אלקטרונית או מאגר דיגיטלי) היא אוסף ממוקד של אובייקטים דיגיטליים היכולים לכלול טקסט, חומר ויזואלי, חומר אודיו, חומר וידאו ועוד, המאוחסנים כפורמטי מדיה אלקטרוניים (בניגוד להדפסה או אמצעי תקשורת אחרים). אמצעים נוספים לארגון, אחסון, ואחזור הקבצים ומדיה כלולים באוסף הספרייה הדיגיטלית. ספריות דיגיטליות יכולות להשתנות בגודל ובהיקף, ויכולות להישמר על ידי יחידים, ארגונים, ובנוסף להיות מזוהה עם ספריות פיזיות, מוסדות אקדמיים ומוסדות שונים. התוכן האלקטרוני עשוי להיות מאוחסן במחשבים או שרתים מקומיים, ובנוסף ניתן לגשת אליו מרחוק באמצעות מחשב רשתות. ספרייה אלקטרונית היא סוג של מערכת אחזור מידע.
הספרייה הדיגיטלית מקנה משמעות רבה יותר למידע המכיל שילוב של מספר מדיות וכן מידע האגור בצורה מספרית או כמאגר. הגישה למידע אפשרית מכל מקום. דבר זה מאפשר גמישות מרבית בתכנון זמן, נוחות שימוש ושילוב של למידה. ניתן לבצע איחוד בין מקורות מידע שונים ולארגן מחדש את המידע בספריה לפי נוחיות המשתמש.
ההבדל בין מאגר מידע ביבליוגרפי לבין ספרייה דיגיטלית הוא הייצוג של התכנים. במאגר מידע אנו מקבלים, ברוב המקרים, תקצירים או סיכומים מורחבים. לעומת זאת, הספרייה הדיגיטלית כוללת ייצוגים מלאים של התוכן, טקסטים מלאים, סקירות מלאות וגם תמונות.
==רקע==
סמוך לתחילת עידן ה[[מחשב|מחשוב]] החלו הספריות להשתמש במחשבים והקדימו בכך ענפים רבים אחרים. המחשב החל לשמש לצורכי [[קטלוג|קיטלוג]] ובכך הקל מאוד על השימוש בקטלוג הספרייה. [[תקשורת מחשבים|תקשורת המחשבים]] איפשרה קשרים בין ספריות שונות ובינן לספקי מידע שונים, וכך יכלו הספריות להציע מידע שלא היה קיים בתוך מבנה הספרייה הפיזי.
בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] החלו הספריות לעבור מקטלוג כרטיסים לקטלוג ממוחשב ולאפשר לציבור גישה ל[[קטלוג ציבורי מקוון]] (OPAC - Online Public Access Catalogue). לאחר התפשטות ה[[אינטרנט]] שהחלה בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] התאפשרה גישה לקטלוגים דרך האינטרנט. במקביל, החלו ספריות לאפשר גישה ל[[מאגר מידע|מאגרי מידע]] ממוחשבים בנושאים מגוונים ולסוגי [[אמצעי לאחסון מידע|מדיה]] נוספים, כמו הקלטות [[מוזיקה]] ו[[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]].
במדינות רבות החלו ספריות ציבוריות לאפשר גישה לאינטרנט לקהל הרחב, לעתים קרובות ללא תשלום, ובכך תרמו לצמצום [[הפער הדיגיטלי]] ולהרחבת הידע שבידי הציבור. ספריות גדולות רבות החלו לסרוק את האוספים שלהן ולרכוש גישה למאגרי מידע מסחריים ובכך ליצור אוספים דיגיטליים המשלימים את אוספיהן המודפסים. בתחומים [[אקדמיה|אקדמיים]] ו[[טכנולוגיה|טכנולוגיים]] רבים, בעיקר ב[[מדעי הטבע]] וה[[רפואה]], [[כתב עת אלקטרוני|כתבי העת האלקטרוניים]] הם כיום מקור המידע העיקרי וישנם כתבי עת המופצים רק בצורה מקוונת. הספריות החלו להציע למשתמשיהם גם [[ספר אלקטרוני|ספרים אלקטרוניים]], אך השימוש בהם עדיין מצומצם.
==מאגרים אקדמיים==
ספריות אקדמיות רבות יוצרות מאגרים מוסדיים של ה[[ספר|ספרים]], ה[[עיתון|עיתונים]], ה[[תזה|תזות]], ויצירות אחרות של המוסד שעברו תהליך של [[דיגיטציה|דיגיטציה]]. רבים ממאגרים אלה נעשים זמינים לציבור הרחב עם כמה הגבלות, בהתאם למטרות של גישה פתוחה, בניגוד לפרסום מחקרים בכתבי עת מסחריים, שבו השותפים לעתים קרובות מגבילים את זכויות גישה. בארץ יש ספרייה אקדמית לכל מוסד אקדמי: [[אוניברסיטה|אוניברסיטה]] או [[מכללה|מכללה]]. דוגמאות של ספריות של אוניברסיטאות בארץ: [http://libraries.tau.ac.il/ ספריית אוניברסיטת תל-אביב], [http://lib.haifa.ac.il/index.php/he/ ספריית אוניברסיטת חיפה], [http://www.mslib.huji.ac.il/he.html ספריית האוניברסיטה העברית], [http://library.technion.ac.il/ ספריית הטכניון] ועוד. דוגמאות של ספריות של אוניברסיטאות בינלאומיות: [http://library.harvard.edu/ ספריית הרווארד], [http://libraries.mit.edu/borrow/non-mit-access/blc/ ספריית MIT], [http://www.lib.berkeley.edu/node ספריית ברקלי] ועוד.
===ספריית [[אוניברסיטת תל אביב]]===
הספריות של אוניברסיטת תל-אביב מכילות מאגר עצום ועדכני של ספרים, כתבי עת ומאמרים, ומאפשרות נגישות מירבית, מכל מקום, אם באמצעות הספרים וכתבי העת המצויים על המדפים, ואם באמצעות שירותי המידע הדיגיטליים העומדים לרשות הסטודנטים והחוקרים הן בספריות עצמן והן בגישה מרחוק 24/7.
הצוות המקצועי והמיומן בספריות מציע שירותי מידע אקדמיים במגוון רחב של תחומי הידע, ושוקד על פיתוח אוספי הספריות המודפסים והדיגיטליים, למען קידום ההוראה והמחקר האקדמיים.
מהמדף למחשב
בעידן הדיגיטלי, משנות הספריות את פניהן: יותר ויותר מאגרי מידע עוברים מן הדפוס אל המחשב, ומאפשרים לסטודנטים ולחוקרים את הנגישות האופטימאלית לחומרי הלימוד והמחקר לפי צרכיהם.
==ארכיונים דיגיטליים==
[[ארכיון דיגיטלי|ארכיון דיגיטלי]] משמש לשמירה וניהול [[דיגיטלי|דיגיטלי]] של מסמכים על גבי מדיה דיגיטלית (כגון מחשב, שרת או זיכרון נייד). הארכיון הדיגיטלי מורכב ממידע שנוצר באופן דיגיטלי (למשל מסמכים שנוצרו במעבד תמלילים), וממידע שעבר תהליכי דיגיטציה: לדוגמה, המרה של מסמכי נייר למסמכים דיגיטליים באמצעות [[סורק|סורק]].
מעבר למשמעותו הבסיסית, נהוג לקשר את המושג [[ארכיון|ארכיון]] דיגיטלי למצבים שבהם כמות המסמכים והמשתמשים בהם רבה (תופעה שאופיינית בעיקר לארגונים עסקיים), ואז עולה הצורך בניהול חכם שלהם באמצעות מערכת ארכיון דיגיטלי. התועלות העיקרית של מערכת ארכיון דיגיטלי הן חיסכון במקום שהוקדש לאחסון הפיזי של מסמכי הנייר, וחיסכון בזמן באמצעות מציאת המסמך המבוקש במהירות. ארכיון דיגיטלי מאפשר מציאת מסמכים דיגיטליים בקלות, גיבוי של [[מידע|מידע]], ניהול הרשאות הקובע אילו משתמשים יחשפו לאילו מסמכים ועוד.
גם מוסדות ציבור בארץ ובעולם עושים שימוש ב[[טכנולוגיה|טכנולוגיה]] זו, בפרויקטים הקרויים ספריות דיגיטליות. באמצעות ניהול מידע דיגיטלי והעברתו על גבי רשת ה[[אינטרנט|אינטרנט]], הספרייה הדיגיטלית מאפשרת גישה מקוונת של משתמשים למקורות המידע. אחד הפרויקטים הדיגיטליים הידועים בעולם הוא [[פרויקט גוטנברג|פרויקט גוטנברג]] – המשמש כספריה דיגיטלית חופשית אליה מועלים ספרים ופרסומים שאין עליהם זכויות יוצרים. הגרסה הישראלית ליוזמה זו הוא [[פרויקט בן יהודה|פרויקט בן יהודה]].
==השפעה עתידית==
ספריות דיגיטליות מתפתחות במהירות בשנים האחרונות ונהיות פופולריות בזכות הקדמה . פרויקטים אשר עוברים תהליך של [[דיגיטציה|דיגיטציה]] בקנה מידה גדול מתרכזים בעיקר ב- [[גוגל (מנוע חיפוש)|גוגל]] , פרויקט ספר המיליון וארכיון האינטרנט. כיום נעשים שיפורים מתמשכים בטכנולוגיות הצגת תוכן, כגון: זיהוי תווים אופטיים ,ספרים, התפתחות פיתוח של תפקידים שונים ומודלים עסקיים. בדומה לדיגיטציית הספריות נעשית דיגיטציה גם לאוספי וידאו ואודיו. כתוצאה מכך, נוצרו ספריות דיגיטליות כגון ארכיון האינטרנט. פרויקט [https://books.google.co.il/ גוגל בוקס] עוזר לפתוח את הדרך לספריות לעבודה עם גוגל ודרך כך, להגיע ליותר לקוחות שרגילים ומעדיפים מידע ממוחשב. פיטר ליימן והאל וריינט טוענים כי בקרוב אדם ממוצע יוכל לגשת למידע בכל מקום מכל זמן מבחינה טכנולוגית. האפשרות תהיה קיימת.
==חיפוש במרחב הדיגיטלי==
חיפוש במרחב הדיגיטלי נעשה על ידי המשתמש היחיד, משתמש זה עושה חיפוש הן באתרי חיפוש והן באתרי הספריות הדיגיטליות. בכדי שאותו אדם יימצא את אשר הוא מחפש, הוא צריך להקפיד על צורת החיפוש.
===מרחבי חיפוש אינטרנטיים===
מרחבי החיפוש באינטרנט קיימים מאז שה[[אינטרנט|אינטרנט]] הומצא, מאגרי החיפוש הגדולים בעולם הם: [[גוגל (מנוע חיפוש)|גוגל]], [[יאהוו]].
במרחבי חיפוש אלו ניתן למצוא כל ערך שקיים במרחב עצמו או באינטרנט בכלל. בכדי להתמקד ב[[ספרות|ספרות]] אקדמית ניתן להשתמש במנועי חיפוש ממוקדים יותר, והמוביל כיום ברשת הוא: [[גוגל סקולר|גוגל סקולר]]. במנוע חיפוש זה ניתן למצוא כמעט כל כתב עת, מגזין, מחקר, פרסום, מאמר וכו' שהועלו לרשת (אם הם עם זכויות יוצרים ואם הם בלי).
חיפושים אקדמיים אף יותר ממוקדים ניתן לעשות באתרי הספריות השונות של המוסדות האקדמיים בהם חברים החוקרים, ושם ניתן למצוא כמעט כל מחקר שנעשה אם במסגרת [[מאמר|מאמר]] מחקרי ואם במסגרת [[תזה|תזה]] או [[דוקטורט|דוקטורט]] שלא זכה לפרסום.
==יתרונות==
* שטח אחסון - ספריות מסורתיות מוגבלות שטח אחסון, לספריות דיגיטליות יש פוטנציאל רב יותר לאחסון [[מידע|מידע]]. מידע דיגיטלי דורש מרחב פיזי קטן מאוד לצורך [[אחסון נתונים - מונחים|אחסון]]. ככזה, העלות של שמירה על ספריות דיגיטליות יכולות להיות הרבה יותר נמוכות מאלו של ספריות מסורתיות. הוצאותיה של ספרייה פיזית גדולות בהרבה מכיוון שהן חייבות לשלם לעובדים, לתחזק את הספרים וה[[ספרייה]], לשלם [[שכר דירה]], והוצאות נוספות.
* חידושים טכנולוגיים - שני סוגים של ספריות דורשים קלט [[קיטלוג]] כדי לאפשר למשתמשים לאתר ולאחזר חומר. ספריות דיגיטליות מאמצות חידושים בטכנולוגיה אשר מספקת למשתמשים שיפורים בטכנולוגיות כגון: ספר אלקטרוני ושמע, כמו גם הצגת צורות חדשות של תקשורת כגון אתרי ה[[ויקיפדיה]] ו[[בלוג|בלוגים]] שונים;
* נגישות למשתמשים - יתרון חשוב להמרה הדיגיטלית הוא נגישות גדולה יותר למשתמשים. כך, זמינותם של אנשים שלא יכולים להיות פטרונים מסורתיים של הספרייה גדלה וזאת בשל מיקום גיאוגרפי או השתייכות ארגונית. אין גבול פיזי. המשתמש של ספרייה דיגיטלית לא צריך ללכת לספרייה פיזית. אנשים מכל רחבי העולם יכולים לקבל גישה לאותו מידע, כל עוד חיבור אינטרנט זמין.
* זמינות מסביב לשעון - יתרון עיקרי של ספריות דיגיטליות הוא שאנשים יכולים לקבל גישה למידע 24/7, כלומר, ניתן לגשת בכל זמן שהוא ביממה כדי לקבל את המידע שאותו אני מחפש.
* גישה מרובת משתמשים - ניתן להשתמש באותם המשאבים בו זמנית על ידי מספר המוסדות והלקוחות. דבר זה לא יכול להיות במקרה של חומר מוגן ב[[זכויות יוצרים]]. בספרייה פיזית ייתכן שיש רק עותק אחד בלבד להשאלה בכל פעם.
* אחזור מידע - המשתמש יכול להשתמש בכל מונח חיפוש (מילה, ביטוי, כותרת, שם, נושא) כדי לחפש את כל האוסף. ספריות דיגיטליות יכולות לספק ממשקים ידידותיים למשתמש, המספקות גישה למשאבים.
* שימור - ניתן לשמר חומרים היום בצורה יעילה יותר, כאשר החומר הוא דיגיטלי הוא נשמר יותר טוב על שטח האחסון המוקצה לו. כך לא נהרס חומר משימוש חוזר של אנשים ולא הולך ל[[אבדון]]. תמיד ניתן [[הדפסה|להדפיס]] את החומר הזה וניתן לעשות זאת מכל מקום שהוא.
* שטח איחסון - ספריות מסורתיות מוגבלות שטח אחסון לעומת ספריות דיגיטליות אשר להן יש את הפוטנציאל לאחסון מידע רב יותר, פשוט יותר משום שמידע דיגיטלי דורש מרחב פיזי קטן מאוד כדי להכיל את אותם החומרים, מכיוון שטכנולוגיות אחסון [[מדיה דיגיטלית]] טובים יותר מאשר אי פעם.
* ערך מוסף - כיום ניתן לשמר מאפיינים מסוימים של [[אובייקט (מדעי המחשב)|אובייקטים]], בעיקר כאשר מדברים על איכות של [[ציור|תמונות]]. דיגיטציה מאפשרת את הקריאות ויכולה להסיר פגמים הנראים לעין, כגון כתמים ושינויי צבע.
==[[זכויות יוצרים]]==
ספריות דיגיטליות הקשו על [[חוק זכויות יוצרים]], משום שבניגוד ליצירות מודפסות מסורתיות, דיני זכויות יוצרים דיגיטליים עדיין בהתהוות. הפרסום מחדש של חומר באינטרנט על ידי ספריות עשוי לדרוש אישור מבעלי זכויות, ויש [[ניגוד אינטרסים]] בין ספריות והמוציאים לאור. ייתכן ואלו ירצו ליצור גרסאות [[מקוון|מקוונות]] של ה[[תוכן|תכנים]] שלהם למטרות מסחריות. בשנת 2010, הוערך כי עשרים ושלושה אחוזים מהספרים שנמצאים כיום נוצרו לפני 1923, ולכן יצאו מזכויות יוצרים. מבין אלו שהודפסו לאחר מועד זה, רק חמישה אחוזים היו עדיין בדפוס החל משנת 2010 כך, בערך שבעים ושניים אחוזים מהספרים לא היו זמינים לציבור.
ישנו דילול אחריות המתרחש כתוצאה מהאופי המבוזר של משאבים דיגיטליים. ענייני קניין רוחני עשויים להיות מורכבים מכיוון שחומר דיגיטלי אינו בבעלות הספרייה תמיד. מספר ספריות דיגיטליות, כגון [[פרויקט גוטנברג]], מאפשר לעבוד ולספר על עבודות מחוץ לזכויות יוצרים ולהפוך אותם באופן חופשי לרשות הציבור.
הוראות השימוש ההוגן תחת חוק זכויות היוצרים משנת 1976 מספקות הנחיות ספציפיות במסגרתו לספריות מותר להעתיק משאבים דיגיטליים. ארבעה גורמים שמהווים שימוש הוגן הם "מטרה של השימוש, אופי העבודה, הסכום או הממשות משמשת והשפעת השוק."
חוק Digital Millennium Copyright 1998 היה מעשה שנוצר בארצות הברית כדי לנסות להתמודד עם ההקדמה של עבודות דיגיטליות. חוק זה כולל שני הסכמים משנת 1996. ובו הניסיון לעקוף את האמצעים המגבילים את הגישה לחומרים מוגנים בזכויות יוצרים. כמו כן הניסיון לעקוף את בקרת הגישה הוצא מחוץ לחוק. מעשה זה מספק פטור לספריות וארכיונים ללא מטרות רווח המאפשר עד שלושה עותקים להתפרסם, שאחד מהם עשוי להיות דיגיטלי. לעומת זאת, זה לא יכול להיעשות באופן ציבורי או למען הפצה באינטרנט. יתר על כן, היא מאפשרת לספריות וארכיונים להעתיק עבודה אם מתכונתו מתיישנת.
נושא נוסף שמסבך את העניינים הוא הרצון של חלק מבתי ההוצאה לאור להגביל את השימוש בחומרים שלהם, כגון: [[ספר אלקטרוני|ספרים אלקטרוניים]] שנרכשו על ידי ספריות. בנוגע לספרים מודפסים, הספרייה מחזיקה את הספר עד שלא יוכלו להפיץ אותו יותר.
==ראו גם==
* [[דיגיטציה]]
* [[ספרייה]]
* [[זכויות יוצרים]]
* [[ספר אלקטרוני]]
* [[חוק זכויות יוצרים]]
* [[פרויקט בן-יהודה]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://libraries.tau.ac.il/ ספריית אוניברסיטת תל-אביב]
* [http://library.technion.ac.il/ ספריית הטכניון]
* [http://www.hasifria.org.il/bethaam/ ספריית ירושליים]
* [http://web.nli.org.il/sites/nli/English/digitallibrary/Pages/default.aspx הספרייה הלאומית]
* [http://en.childrenslibrary.org/ הספרייה העולמית לילדים]
* [http://libraries.mit.edu/%20 ספריית MIT]
* [http://www.benyehuda.org אתר] [[פרויקט בן-יהודה]]
* סלנט עמי, פורטל מס"ע, פורטל תוכן בהכשרת מורים, ניהול ידע ומידענות. [http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=9823 ספריות דיגיטליות - ייצוגים, דגמים ודוגמאות], 2014.
* סלנט עמי, למידה מרחוק ומבט מקרוב, [http://amisalant.com/?p=7305 ספריות דיגיטליות - יתרונות וחסרונות], 2014
==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr"></div>1. Edward A. Fox. [http://www.asis.org/Bulletin/Oct-99/fox.html The Digital Libraries Initiative - Update and Discussion], Bulletin of the America Society of Information Science, Vol. 26, No 1, October/November 1999.
<div class="mw-content-ltr"></div>2. Candela, L.; Castelli, D. & Pagano, History, [http://www.igi-global.com/chapter/history-evolution-impact-digital-libraries/47467 Evolution and Impact of Digital Libraries]. In P. Iglezakis, I.; Synodinou, T. & Kapidakis, S. (ed.) E-Publishing and Digital Libraries: Legal and Organizational Issues, IGI Global, 2011, 1- 30
<div class="mw-content-ltr"></div>3. Ryan Cass and Margaret Rouse, [http://whatis.techtarget.com/definition/digital-library Digital library], Tech-target,Whalts.com, 2005
4. Yi, Esther, [http://www.theatlantic.com/entertainment/archive/2012/07/inside-the-quest-to-put-the-worlds-libraries-online/259967/ Inside the Quest to Put the World's Libraries Online], The Atlantic, July 26, 2012.
<div class="mw-content-ltr"></div><div class="mw-content-ltr"></div><div class="mw-content-ltr"></div>Hirtle, Peter B.,"[http://fairuse.stanford.edu/2003/11/10/digital_preservation_and_copyr/ Digital Preservation and Copyright]," Stanford University Libraries. Retrieved October 24, 2011.
5.<div class="mw-content-ltr"></div>Van Le, Christopher, "Opening the Doors to Digital Libraries: A Proposal to Exempt Digital Libraries From the Copyright Act," Case Western Reserve Journal of Law, Technology & The Internet, 1.2 (Spring 2010),145.
6.<div class="mw-content-ltr"></div>Pomerantz, Jeffrey, & Marchionini, Gary. "[http://www.emeraldinsight.com/doi/abs/10.1108/00220410710758995 The Digital Library as Place]," Journal of Documentation, 63(4), 2007, pp. 505-533
[[קטגוריה: אקדמיה]]
[[קטגוריה: חינוך]]
[[קטגוריה: למידה משולבת מחשב]]
[[קטגוריה: מחשבים]]
| |||