ניקולאי גרונטוויג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:אנשי דת דנים באמצעות HotCat
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אוניברסיטה
שורה 28:
גרונטוויג הוא האב האידאולוגי של [[בתי חינוך עממיים|בתי החינוך העממיים]] (Folk high school). בתי חינוך אלה עסקו ב[[אוריינות]] וחינוך משלים ל[[מבוגר]]ים. הוא קידם רפורמות ב[[אקדמיית סורה]] (Sorø Akademi), שהפכו את הלימודים הגבוהים לפופולריים יותר בקרב האוכלוסייה הדנית. הוא האמין כי האוניברסיטה, יותר משעליה לחנך [[חוקר]]ים מלומדים – עליה לחנך אנשים הפעילים בחברתם וקהילתם. לכן מיומנויות שימושיות, [[היסטוריה]] ושירה לאומית צריכים לתפוס חלק ניכר מההוראה. רעיון זה היה קרוב ביותר להגשמה בתקופת שלטונו של [[כריסטיאן ה-8, מלך דנמרק|כריסטיאן ה-8]] מלך דנמרק, שאשתו, קרולינה אמאלי, הייתה תומכת נלהבת של גרונטוויג. מות המלך ב-[[1848]] והתהפוכות הפוליטיות שבאו לאחר מכן שמו קץ לתוכניות אלו. עם זאת, אחד מתומכיו של גרונטוויג, [[קריסטן קולד]] (Kristen Kold), כבר החל באותה התקופה בהפעלת בית החינוך העממי למבוגרים הראשון – תופעה שהלכה והתפתחה עם השנים.
 
שאיפותיו של גרונטוויג לרפורמה בחינוך לא התמצתה בבתי החינוך העממיים למבוגרים; הוא גם חלם על הקמת האוניברסיטה של [[סקנדינביה]] הגדולה – שתהיה ממוקמת בנקודה הסמלית של ההצטלבות בין שלוש המדינות הסקנדינביות, ב[[גוטנבורג]] שבשטח שבדיה. האונברסיטההאוניברסיטה שדמיין הייתה מחולקת לשני מוסדות המכוונים לשתי אוכלוסיות בעממים הסקנדינביים: בית חינוך עממי למבוגרים תחת השם "בית הספר לחיים", שיפעל לחינוך עממי, [[פטריוטיות|פטריוטי]] ועם זאת פתוח-מחשבה, ואוניברסיטה אקדמאית תחת השם "בית הספר לתשוקה", שתפעל בסטנדרט אקדמי גבוהה בתחומים הומניים ומדעיים.
 
המכנה המשותף של כל מאמציו החינוכיים של גרונטוויג היה קידום רוח של [[חופש]], שירה ו[[יצירתיות]] בתוך כל ענפי החיים החינוכיים. הוא קידם ערכים כגון [[חוכמה]], [[חמלה]], גיבוש זהות לאומית ו[[שוויון]]. הוא התנגד לאופני [[הערכה]], כולל מבחנים המודדים ומצמצמים את רוח האדם. תחת זאת האמין גרונטוויג בפיתוח היצירתיות האנושית כהמשך ליצירתיות הגלומה בסדר האוניברסלי של החיים; לפיכך רוח של חופש, שיתוף פעולה וגילוי צריך לשרות באופן הוליסטי על יחידים, [[מדעים]], [[אמנות]] והחברה האזרחית.