אב קדמון משותף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1 |
מ הגהה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Phylogenetic tree.svg|300px|ממוזער|שמאל|[[עץ פילוגנטי]] המתאר את יחסי הקרבה בין קבוצות החי העיקריות. כל צומת מסמל אב קדמון משותף שכל הענפים היוצאים ממנו הם צאצאיו. שורש העץ מסמל את [[האב הקדמון הכולל]].]]
ב[[ביולוגיה]], '''
האק"מ משמש ב[[פילוגנטיקה]] להערכת הקרבה בין אורגניזמים. ככל שהאק"מ של קבוצה מאוחר יותר בעץ המשפחה, כך האורגניזמים בקבוצה קרובים יותר. בעזרת האק"מ מגדירים את קבוצות האורגניזמים הבאות:
שורה 6:
*[[פרפילטיות|קבוצה פרפילטית]] היא קבוצה שכוללת את האק"מ שלה אך לא את כל צאצאיו.
*[[מונופילטיות|קבוצה מונופילטית]] היא קבוצה שכוללת את האק"מ שלה ואת כל צאצאיו.
בעבר עסקה ה[[מיון עולם הטבע|טקסונומיה]] במיון אורגניזמים על פי תכונות מורפולוגיות, דבר שאיפשר מיון לקבוצות פוליפילטיות. אולם עם התפתחות ה[[גנטיקה]] החל מיון על בסיס גנטי
==בעיות בהגדרת אב קדמון משותף==
בתיאור נאיבי, אם נתאר את קבוצת האורגניזמים ב[[עץ פילוגנטי]] ([[אילן יוחסין]]), כשמכל אורגניזם יוצאים ענפים לצאצאיו, האק"מ יהיה הפרט שדרך הענפים שיוצאים ממנו ניתן להגיע לכל אורגניזם בקבוצה, וכל אורגניזם אחר שהוא צאצא שלו לא מקיים זאת. מכשול ראשון שעולה הוא הגדרת האק"מ ביצורים המתרבים ב[[רבייה זוויגית]]. במקרה כזה לכל פרט יש יותר מהורה אחד, דבר שיכול להוביל ליותר מאק"מ אחד. לכן במקרה כזה מגדירים אק"מ זכרי ואק"מ נקבי. אחד המתאים לכל שושלת. אין זה הכרח שהאק"מ הזכרי והנקבי חיו במקביל, ולקבוצות גדולות זה אף בלתי סביר.
קושי נוסף, שהבנת השפעתו הגדולה על פילוגנטיקה החלה רק בסוף [[המאה ה-20]], עולה מקיום [[העברה גנטית אופקית]], שבה יצור מעביר מטען גנטי ליצור אחר שאינו צאצא שלו. תופעה זו מקשה על הסקת הקירבה ההתפתחותית בין שני יצורים שונים מן המרחק הגנטי בין [[רצף גנטי|רצפיהם הגנטיים]]. למשל, העברת [[גן (ביולוגיה)|גן]] בודד בין שני מיני [[חיידקים]] רחוקים התפתחותית זה מזה תגרום להם להיראות קרובים התפתחותית זה לזה על אילן היוחסין שייבנה. זאת אף אם קיימת [[שונות]] גדולה בין הגנים האחרים שלהם. עקב כך, מוטב להעריך את הקירבה המשפחתית על בסיס נתונים נוספים, כמו הימצאותם או היעדרם של גנים מתוך מבחר גנים רחב ככל האפשר.
שורה 15:
לדוגמה, הקרבה הגנטית בין יצורים [[פרוקריוטיים]] הוערכה בדרך כלל על בסיס הדמיון הרצפי בגן [[RRNA|הרנ"א הריבוזומלי]] ''16s rRNA''. זאת משום שהרצף הגנטי של גן זה דומה עבור מינים קרובים, אך שונה דיו כדי לכמת את ההבדלים ביניהם. אולם במרוצת השנים הסתבר כי גם גן זה מועבר אופקית. העברה זו, גם אם אינה שכיחה, מחייבת בחינה מחדש של אילנות היוחסין שנבנו על בסיס הדמיון הרצפי בגן 16s rRNA.{{הערה|1=Mirkin BG, Fenner TI, Galperin MY, Koonin EV, [http://dx.doi.org/10.1186/1471-2148-3-2 '''Algorithms for computing parsimonious evolutionary scenarios for genome evolution, the last universal common ancestor and dominance of horizontal gene transfer in the evolution of prokaryotes'''], BMC Evol Biol. 2003 Jan 6;3:2}}
הביולוג [[פיטר גוגרטן]] מציע כי ה[[מטאפורה]] של אילן יוחסין אינה מתאימה עוד לממצאי המחקר הגנומי. יש להחליפה במטאפורה של מעשה [[פסיפס]], שבו שושלות תורשתיות שונות המשתלבות זו בזו. לשיטתו , לא ניתן לתאר את יחסי הגומלין העשירים בין החיידקים באמצעות [[גרף (תורת הגרפים)|גרף]] של [[עץ (תורת הגרפים)|עץ]], אלא באמצעות [[תורת הרשתות האקראיות|רשת]].{{הערה|1=http://www.esalenctr.org/display/confpage.cfm?confid=10&pageid=105&pgtype=1}}
{{הערה|1=http://web.uconn.edu/gogarten/articles/TIG2004_cladogenesis_paper.pdf}} אם כן, כתוצאה מהעברה גנטית אופקית, ייתכן יותר מ[[מסלול (תורת הגרפים)|מסלול]] יחיד המקשר בין פרט בקבוצת אורגניזמים לאק"מ של הקבוצה.
| |||