הברית הבוליברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Setareh1990 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: נאו-
שורה 43:
ריקרדו אלארקון, נשיא האסיפה הלאומית של קובה, כינה את הברית הבוליברית כערובה הטובה ביותר לגיבוש חזית אנטי-אימפריאליסטית. כשהיא משמשת גם כהגנה מפני מדינות וגושים כלכליים שונים. הברית הבוליברית היא ה[[אנטיתזה]] והתגובה ל[[דוקטרינת מונרו]] ומבטאת את המאבק העתיק שבין עמי אמריקה הלטינית לאימפריאליזם. לפי [[פידל קסטרו|קסטרו]], על מדינות אמריקה הלטינית לאחד כוחות ביצירת ישות אזורית, עם תרבות ושפה משותפות, על מנת למנוע את חלוקתה, אובדן עצמאותן וסיפוחן על ידי ארצות הברית, באמצעות מנגנונים כמו ה-FTAA{{אנ|Free Trade Area of the Americas}} וה-[[WTO]]. הברית מהווה את הצעדים הממשיים הראשונים שנלקחו כדי ליצור את הברית הבוליברית כמכשיר להשגת חלום זה, המהווה את חזונם של [[סימון בוליבר]] ו[[חוסה מארטי]], כפי שפורשו ועוצב מחדש על ידי מנהיגי הקריביים בסוף המאה העשרים.{{הערה|Larry Cata Backer and Augusto I. Molina. 2009. Globalizing Cuba: ALBA and the Construction of Socialist Global Trade Systems. Cuba in Transition 19.}}
 
מטרת הקמת הברית הבוליברית הייתה לערער את ברית FTAA{{אנ|Free Trade Area of the Americas}} של ארצות הברית. שכן הברית הבוליברית בהתנגדותה ל[[קפיטליזם]] כאידאולוגיה פוליטית וכלכלית, אינה מבקשת לחקות את [[ארצות הברית]] או את [[האיחוד האירופי]] כמודל לאיחוד הגלובלי שלו, אלא מתבסס על ארבעה ערכים אנטי-קפיטליסטים: (1) לקדם את ה[[אינטגרציה]] והפיתוח של מדינות אמריקה הלטינית באמצעות שיתוף פעולה, [[סולידריות חברתית|סולידריות]] ואחדות במאמץ לקדם את האינטרסים של העם, מעל אלו של ההון הבינלאומי. (2) לקדם הסכמי [[אינטגרציה]] לשם פיתוח תשתיות תעשייתיות וחברתיות. במטרה לחסל את העוני וההדרה החברתית ולהבטיח תנאי חיים טובים יותר לכל תושבי מדינות אמריקה הלטינית. (3) להתנגד למדיניות [[נאו-ליברליזם|הניאוהנאו-ליברלית]], ובמיוחד לניסיון של ארצות הברית ליצור אזור [[סחר חופשי]] ב[[אמריקה הלטינית]]. (4) לקיים שיתוף פעולה משלים המבוסס על החוזקות של כל מדינה ומדינה, שיתוף פעולה הדדי, [[סולידריות חברתית|סולידריות]] וכבוד לריבונות הלאומית של כל מדינה. מדינות הברית הבוליברית רואות בערכי בסיס אלו כניגוד מוחלט ל'''"אסטרטגיה האימפריאליסטית קפיטליסטית במסווה השוק החופשי"''', של ארצות הברית ומדינות אירופה. שמטרתה לכפות את זכויות ההון מעל לזכויות החברתיות, פוליטיות, תרבותיות ואנושיות של מדינות שהשיגו אותן לאזרחיהן, לאורך מאות שנות מאבק.{{הערה|Dodson, Michael and Dorraj, Manochehr. 2008. Populism and Foreign Policy in Venezuela and Iran. The Whitehead Journal of Diplomacy and International Relations.}}{{הערה|Larry Cata Backer and Augusto I. Molina. 2009. Globalizing Cuba: ALBA and the Construction of Socialist Global Trade Systems. Cuba in Transition 19.}}
 
האידאולוגיה של הברית הבוליברית משלבת מסורת ארוכה של אנטי-[[קולוניאליזם|קולוניאליזם]], [[לאומיות]] ו[[אמריקניזם|אנטי-אמריקניזם]]. זאת כדי לייצר מערכת אידאולוגית בה המדינות חיוניות למאבק על פיתוח המדינות, והמאבק נגד ההתערבויות הישירות והעקיפות של ארצות הברית ובמידה פחותה; התערבות המעצמות הקולוניאליות האירופיות הישנות. למדינות רבות באמריקה הלטינית זו האידיליה, שכן הברית הבוליברית מספקת דרך ל[[הסתה|דמוניזציה]] ולהעברת האשמה על כשלי המדינה ל-"אחרים". בנוסף הברית הבוליברית מספקת דרך ובסיס לשמירה על ריבונות ושליטת המדינות דרך תנועות דמוקרטיות המוניות; זאת בקישור פעולת המדינה להמונים. ובכך גם מרופפת את הקשר בין ההמונים למוסדות או לחברות האזרחיות האחרות, והכי חשוב, מאפשרת למדינות שליטה על מהות והיקף ההסדרים בפועל עם גופים חוץ-מדינתיים. בצורה זו, האידאולוגיה של הברית הבוליברית הפכה למוצלחת ביותר בקשר לביקורת המוצר ובתוך כך ה[[ייבוא]] וה[[ייצוא]].{{הערה|Larry Cata Backer and Augusto I. Molina. 2009. Globalizing Cuba: ALBA and the Construction of Socialist Global Trade Systems. Cuba in Transition 19.}}