נציב (עיר מקראית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונה:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|150px|נחלות שבטי ישראל]]
'''נְצִיב''' הייתה עיר [[מקרא|מקראית]] ב[[שפלת יהודה]], בסמוך ל[[קעילה]], הנזכרת ב[[ספר יהושע]]: {{ציטוטון|לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּ'''נְצִיב''' וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה}}{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|טו|מב|מד}}.}}.
 
בתחילת המאה ה- 4 לספירה ציין [[אוסביוס]] ב[[אונומסטיקון]] כי העיר הייתה נושבת בימיו, ושכנה ב[[מייל|מיל]] התשיעי בדרך שבין [[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]] ל[[חברון]] ([[הירונימוס]] תיקן כי מדובר בשבעה [[מייל|מיל]]).
 
האתר זוהה על ידי חוקרי [[הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל]], ועוד קודם לכן על ידי החוקר [[יהוסף שוורץ]]{{הערה|[[תבואות הארץ]], פרק ג, ב.}}, עם החורבה הנקראת עד ימינו בשם '''ח'רבת בית נציב''', שבמערבבמערב [[הרי יהודה]], כ- 3כשלושה ק"מ דרומית-מזרחית ל[[תל קילא]], המזוהה עם [[קעילה]], וכק"מ אחד צפונית ל[[תרקומיא]].
 
"ח'רבת בית נציב" מפוצלת לחורבה מערבית ולחורבה מזרחית, כאשר בחורבה המערבית שרידים מהתקופה ה[[רומאים|רומית]] וה[[ביזנטים|ביזנטית]], ובחורבה המזרחית שרידים מתקופות קדומות יותר (החל מ[[תקופת הברזל]]), המחזקים את זיהויה עם העיר ה[[מקרא|מקראית]]{{הערה|'''אינציקלופדיהאנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו''', הוצאת מוסד ביאליק, כרך ה', עמ' 913-914.}}.
 
==הערות שוליים==