אבא גוריו – הבדלי גרסאות

▲עלילת הרומן נפתחת בתיאור מקיף של האכסניה של מאדאם ווקאר, שבה מתגוררים ראסטיניאק, אבא גוריו וקולן, ששוהה במקום תחת השם הבדוי ווטרן. גוריו, יצרן איטריות שפרש מעסקיו, הוציא את כל הונו על שתי בנותיו, דלפי ואנסטסיה, שמנצלות את אהבתו כדי לסחוט ממנו עוד ועוד כספים. הוא זוכה ליחס מלגלג מצד שאר הדמויות באכסניה, מלבד ראסטיניאק והסטודנט לרפואה ביאנשון.

▲ראסטיניאק, שמבקש לחדור אל החברה הגבוהה בפאריס, מתקשה להסתגל לגינונים והצביעות שמאפיינים את היחסים בין האריסטוקרטיה הפאריסאית. הוא זוכה להכוונה ראשונית מצד דודניתו הבארונית, ומצליח להתחבב על אחת מבנותיו של גוריו, דלפי דה נוסיאגן, הנשואה לבנקאי גרמני עשיר. בד בבד מנסה ווטרן לשכנע את ראסטיניאק לחזר אחר רווקה בשם ויקטורין, שאחיה מופקד על ההון המשפחתי. ווטרן מציע לראסטיניאק לדאוג למותו של האח, כדי לאפשר לו לשאת את ויקטורין לאישה ולשים את ידו על כספה. ראסטיניאק מזדעזע מהרעיון ומסרב לשתף איתו פעולה, אך מושפע מעמדותיו של ווטרן בנוגע לחברה ולמוסר. זמן לא רב לאחר מכן מגיעה המשטרה בעקבות ווטרן, שנחשף כפושע מסוכן שזכה לכינוי "מתעה המוות". ווטרן מוציא לפועל את תוכנית הרצח, והמשטרה תופסת אותו באכסניה בעקבות הלשנה של אחת הדיירות במקום.

▲אבא גוריו, שכועס על יחסו האדנותי של הברון דה נוסיאגן לאשתו, בתו של גוריו, מעודד את ראסטיניאק לחזר אחריה, אך אינו יכול לסייע לו. כל הונו כבר בוזבז על בנותיו. כשבתו השנייה אנסטסיה מספרת לו כי היא נאלצת למכור את התכשיטים המשפחתיים כדי לממן את החובות של מאהבה, הוא סובל משבץ מוחי ומתמוטט. כאשר שוכב גוריו על ערש דווי בנותיו לא טורחות לבקרו. לפני מותו הוא מתפרץ בזעם על חוסר הכבוד שהן הפגינו כלפיו. בהלווייתו של אבא גוריו משתתף רק ראסטיניאק, נער משרת מהאכסניה בשם כריסטוף, ושני אבלים שנשכרו בתשלום. בנותיו של גוריו, שאינן מגיעות בעצמן, שולחות להלוויה את הכרכרות הריקות שלהן לאות הזדהות. בסצנה האחרונה בספר, לאחר שגוריו נקבר, פונה ראסטיניאק לפאריס, עליה מתחיל לרדת הערב, ומכריז כנגדה: "עכשיו זה בינך וביני". מיד לאחר מכן הוא הולך, כצעד מתריס ראשון, לארוחת ערב בביתה של הבארונית דה נוסיאגן.

▲הרומן אבא גוריו מתאפיין בתיאור מקיף ומדוקדק של חיי היום-יום, ומדגיש את התלות בין ה[[רגש]] לבין ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]]. בלזק אמנם מתאר בפרטנות ובהפרזה את קווי-האופי של דמויותיו עד כדי היותם פאתטיים (אבא גוריו) או [[קומדיה|קומיים]] (דמויות רבות, ואף ווטרן), אולם מטרתו אינה להעתיק את תיאור המציאות, אלא לחשוף את יסודות ה[[חברה]] ה[[צרפת]]ית ואת מניעיה - במטרה לבקר אותם.