אליוט (זמרת) – הבדלי גרסאות

|אתר אינטרנט=

}}

 

 

בנובמבר [[1987]] הקימה אליוט [[צמד מוזיקלי]] עם חברתה ליאורה מוגרבי, לצורך הופעה אחת בלבד. הן קראו להרכב "[[פוליאנה פרנק]]", שם המשלב בין הדמות הספרותית [[פוליאנה]] לדמותה של [[אנה פרנק]], ושרו את שני השירים היחידים שהיו להן- "גיבור צבא ההגנה"{{הערה|1=[http://www.allsongs.co.il/index.php?sType=2&sStr=%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%A2%D7%96%D7%A8&prdID=75928&prdTitle=%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8+%D7%A6%D7%91%D7%90+%D7%94%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94 "גיבור צבא ההגנה - פוליאנה פרנק"] באתר allsongs}} ו"בעלטת"{{הערה|1=[http://www.allsongs.co.il/index.php?sType=2&sStr=%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%A2%D7%96%D7%A8&prdID=75356&prdTitle=%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%98%D7%AA "בעלטת - פוליאנה פרנק"] באתר allsongs}} כחימום להופעת הבכורה של [[נושאי המגבעת]] בתל אביב. עיתון "[[העיר]]" קבע לאחר הופעת הבכורה הזאת שהן "תקוות ה[[רוק ישראלי|רוק הישראלי]]", ובעקבות כך מיהרו השתיים לעבור לאמסטרדם.

 

לאחר שנה ב[[הולנד]] שבה אליוט ב-[[1989]] לישראל למטרת חופשה והקליטה עם חברי "אח חורג" שמונה שירים באולפן הביתי של אחיה רזי. השירים בעברית ובאנגלית (בהם "Alarm Song", "בעלטת" למילים של [[אמיר גלבוע]], "Marble Woman" ו-"גיבור צבא ה-הגנה", [[פארודיה]] על דמות ה[[מאצ'ו]] הישראלי שהפך להמנון שנאסר לשידור ברדיו) יצאו על גבי [[קלטת שמע|קלטת]] בהוצאת [[האוזן השלישית]] בשם "חיה ומתה בארון" וזכו להצלחה מפתיעה.

 

שנה אחר כך חזרה "פוליאנה פרנק" באותו הרכב לאולפן. הם הקליטו בעיקר שירים של אליוט אך את ה[[להיט]] "זיוה" כתב עמי לוי. ב-[[1990]] יצא "אין לבחור", שכלל את שירי הקלטת "חיה ומתה בארון" ואת השירים "זיוה" "הנצורים והצודקים", "בכוונה", "Escape will always fail" ,"Dykes and the holy war" ,"[[Strange Fruit]]", ו"חלמתי: תבל מכוסה אפר"{{הערה|1=[http://www.allsongs.co.il/index.php?sType=2&sStr=%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%A2%D7%96%D7%A8&prdID=75355&prdTitle=%D7%97%D7%9C%D7%9E%D7%AA%D7%99+%D7%AA%D7%91%D7%9C+%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A1%D7%94+%D7%90%D7%A4%D7%A8 "חלמתי תבל מכוסה אפר - פוליאנה פרנק"] באתר allsongs}}. למלים מאת [[אסתר ראב]] (אחות של סבא של אליוט).

 

משנת 1989 עד 2002 התגוררה אליוט ב[[לונדון]], שם הייתה חברה בלהקות [[sister george]] ו- [[nightnurse]], שיחררה שני אלבומים וארבעה סינגלים, הופיעה על השער של מגזין המוזיקה [[NME]], והופיעה במאות הופעות ברחבי אירופה, כולל פסטיבל "רדינג" האגדי.

 

ב-[[1999]] חברה למלחין הסרטים הישראלי [[חיים פרנק אילפמן]] המתגורר בלונדון לצורך הקלטת שיר עם [[מריאן פיית'פול]]. השניים המשיכו לעבוד יחד על הופעה במסגרת [[פסטיבל נקסט]] התל אביבי. המופע, שכלל עיבודים אלקטרוניים לשירי פוליאנה פרנק ולנכסי צאן ברזל בהם [[שיר הרעות]], וארבעה שירים חדשים, התקבל בהתלהבות. הצמד הוציא את שירי ההופעה באלבום "אחרי הציונות על שפת הים" שיצא ב-2000. ב-2001 הם הוציאו מיני אלבום בשם 'החופש' בו אירחו גם את [[רונה קינן]]. האלבום "פלסטלינה 1" יצא בשנת 2003 וכלל רימיקסים (עיבודים ונגינה חדשים בשילוב עם השירה המקורית) לכמה מגדולי הזמרים הישראלים, כמו [[חוה אלברשטיין]], [[אריק לביא]], [[שלום חנוך]] ו[[מאיר בנאי]].

 

בשנת 2004 נולדה לאליוט בתה הראשונה, לוסי{{הערה|{{mako|אסף נבו|גיבורת צבא הנגינה|edbc56090bbfd11004|music-Magazine/articles|3 בדצמבר 2008}}}}. בשנת 2005 היא הלחינה ביחד עם אילפמן את ה[[פסקול]] לסדרת הטלוויזיה "[[ארץ המתנחלים]]" של [[חיים יבין]]. מאז הלחינה גם את "נקמת לרנר" של [[גלעד טוקטלי]], "פיצה באושוויץ" של [[משה צימרמן (קולנוען)|משה צימרמן]], "בלדרים" של [[אבידע ליבני]], "אלכס בעד ונגד" של ליאורה קמינצקי, "[[הזמן הוורוד (סרט)|הזמן הורוד]]" של [[יאיר קדר]] שהוצג ב[[פסטיבל ברלין]] ב-2010, את סדרתו של [[אייל שני]], "איפה האוכל?" ואת שיר הנושא לסדרה "יום בחיי" של ערוץ [[הוט בידור ישראלי]].