הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל טאוב"

אין שינוי בגודל ,  לפני 4 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ
 
==ביוגרפיה==
הרב טאוב נולד לאביו הרבלרב [[שמואל אליהו מזוואלין]] בשנת תר"ט, עוד בימי חייו של סבו הגדול הרב [[יחזקאל מקוזמיר]]. מילדותו הצטיין בתורה ובכשרונו המוזיקלי הנדיר. עוד בהיותו ילד החל לחבר ניגונים, אך מאחר שלא ידע לכתוב תווים היה משנן את הניגונים בעל פה.
 
בהיותו בן 14 נשא הרב טאוב את בתו של הרב חיים שאול פרידמן שהיה חזן בבית מדרשו של סביו. במשך 15 שנה היה סמוך לשולחן חותנו ורק ישב ולמד. ניסיונותיו של חותנו להופכו לסוחר עלו בתוהו, והרב טאוב נהג לשקוע כל יומו בתורה.
 
==ניגוניו==
הרב טאוב היה מלחין פורה ומשובח שהלחין את ניגוניו ברוח התקופה והסובבים אותו. הרב טאוב היה חזן בימים הנוראים בבית מדרשו בכל תפילות היום, עד שנותיו האחרונות. היה לו קול [[טנור]] חזק וסלסול נפלאשנחשב יפה, כמובן שהקפיד לא לחזור על מילה פעמיים או למשוך את השירה כך שיהיה הפסק בין חלקי המילה. חלק גדול מניגוניו של הרב טאוב אבדו במהלך [[השואה]] וכיום מוכרים לנו כ-100 מניגוניו. לרב טאוב כמה ניגונים מיוחדים שהשאירו רושם גדול בעולם:
*'''ניגון האזכרה'''- הרב טאוב חלה בסוכרת, ובשנת תרע"ג נאלץ לנסוע לברלין כדי לערוך ניתוח לכריתת רגלו, על מנת למנוע הרעלת דם. בשעת הניתוח ביקש הרב טאוב שהרופאים לא יתנו לו חומר מרדים בשעת ביצוע הניתוח. בשעת הניתוח ייסוריו של הרב טאוב היו כייסורי הגיהנום, אך כשהביט דרך החלון וראה את ברלין ביופיה ותפארתה, לא הרהר בכאבו הפיזי, אלא על ירושלים הנמצאת כעת בזויה ושפלה. בזמן הניתוח חיבר הרב טאוב ניגון על המילים מתוך התפילה: "אזכרה אלקים ואהמיה בראותי כל עיר על תילה בנויה והעיר ירושלים חרבה ושוממה".לניגון 32 בבות (חלקים) והוא נחשב לאחד הניגונים המורכבים והמסובכים במוזיקה החסידית. מלחינים קלאסיים מכל רחבי העולם נהגו לשבח את הניגון על יופיו ומורכבותו. את הניגון שרים במודז'יץ רק פעם בשנה, בטיש המתקיים ביום הפטירה של הרב טאוב.
*'''הניגון למחוסרי הבית'''-בתקופת מלחמת העולם הראשונה חויבו כל תושבי ערי המבצר של פולין לעבור לעיירות אחרות כדי שעריהם ישמשו כבסיס לצבא. גם הרב טאוב נאלץ לנדוד ועבר לעיר ראדום. בדרכו לראדום וגם בהגיעו לשם ראה הוא כמה יהודים מסתובבים מחוסרי בית בדרכי פולין ומחפשים קורת גג לשים את ראשם בלילה. בעקבות זאת חיבר הרב טאוב את הניגון למחוסרי בית. הניגון חובר על פרק התהילים "[[מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר]]". הפרק שיקף את מחשבתו של היהודי הנודד באותה תקופה. המיוחד בניגון הוא שכל אחד מחלקיו מתחיל באיטיות, כמעין מנגינת עצבות וייאוש, ונגמר במנגינה מהירה של תקווה. כך רצה להעביר הרב טאוב מסר, שלכל הרגעים הקשים ישנו בסופו של דבר פתרון והצלה מהבורא.