פציפיזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פסקת ביקורת, כמו בערך האנגלי-לפי הטור של בן דרור ימיני בידיעות מהיום (קישור למאמר ישן) וערכים מקבילים בENWIKI
תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך
←‏היסטוריה: על שבועת אוקספורד
שורה 15:
כמה ארגונים דתיים, ביניהם "[[אגודת הידידים]]" (הקווייקרים), ה[[איימיש]] וה[[מנוניטים]], דוגלים בפציפיזם זה מאות בשנים. ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] הלכו וגברו הלכי הרוח הפציפיסטיים. קבוצות ותנועות [[סוציאליזם|סוציאליסטיות]] רבות באותה מאה היו פציפיסטיות, וטענו שהמלחמה מטבעה היא סוג של איום שלטוני על [[מעמד הפועלים]], אשר נאלצים ללחום ולמות במלחמות שאינן מועילות להם בעבור אדוניהם הפוליטיים והכלכליים, אשר לעולם אינם סובלים בקווי החזית של המלחמה.
 
ההרג ההמוני שאירע ב[[מלחמת העולם הראשונה]] עורר סלידה עמוקה מהמלחמה בחלקים נרחבים של העולם המערבי, ודוקטרינות פציפיסטיות צברו אוהדים חדשים רבים. כך למשל, ב-[[9 בפברואר]] [[1933]] התקבלה באגודת ה[[דיבייט]] של [[אוניברסיטת אוקספורד]] בבריטניה [[שבועת אוקספורד]]{{אנ|Oxford Oath}} והיא "בשום נסיבות שהן לא יילחם הבית הזה למען המלך והמדינה" שהתקבלה ברוב של 253 כנגד 157 מתנגדים. ב[[12 באפריל]] [[1935]] התקבלה בארה"ב החלטה המזדהה עם זאתשבועת אוקספורד עליה חתמו כ-60 אלף תלמידי מכללות.

מנגד, הספרות הפציפיסטית או תמיכה ציבורית באידאלים אנטי-מלחמתיים נאסרו במדינות אחדות, כגון ב[[איטליה]] תחת שלטון [[בניטו מוסוליני|מוסוליני]], ב[[ברית המועצות]], ומאוחר יותר ב[[גרמניה הנאצית]] תחת שלטונו של [[אדולף היטלר|היטלר]]. במדינות אלה, הפציפיזם הוקע כפחדנות גרידא. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הלכי הרוח הפציפיסטיים פחתו.
 
[[ברטרנד ראסל]] טען שהצורך בהבסת היטלר היווה נסיבות ייחודיות, שבהן מלחמה אינה האפשרות הגרועה ביותר. הוא קרא לעמדתו זו "פציפיזם רלטיבי". אפילו [[ה.ג'. וולס]], אשר טען לאחר שביתת הנשק ששמה קץ למלחמת העולם הראשונה שהבריטים סבלו יותר מהמלחמה מאשר היו סובלים אילו נכנעו ל[[גרמניה]], קרא מאוחר יותר ב-[[1941]] למתקפה בריטית בהיקף נרחב על אדמת אירופה כדי להילחם בהיטלר וב[[נאציזם]].<BR>