קרב חרקוב השני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מהלך הקרב: עוד קצת הגהה |
|||
שורה 58:
בינואר [[1942]] יחידות של [[החזית הדרום-מערבית]] הצליחו תוך מתקפה מוצלחת להתבסס על הגדה המערבית של ה[[נהר]] [[סוורסקי דונץ]] וזה היה בסיס טוב להמשך התארגנות למתקפה לכיוון [[חרקוב]] ו[[דנייפרופטרובסק]]. הגרמנים תכננו לחסל את המובלעת ותחילת המתקפה תוכננה ל-[[18 במאי]].
בחלק הדרומי, הארמיות ה-6, ה-9 וה-57 הסובייטיות התקדמו בשתי הגדות של [[סוורסקי דונץ]]. בחלק הצפוני של הלחימה הארמייה ה-28 הצליחה לפרוץ את קו ההגנה הגרמני ברוחב של 65 ק"מ והתקדמה לכיוון [[בלגורוד]].
שורה 64:
לצד ההתקדמות האיטית הורגשה גם פסיביות של חלק מהיחידות של [[הצבא האדום]] והססנות של [[סמיון טימושנקו]] לנצל עתודות שריון שהיו ברשותו. כמו כן לא היה תאום בין המתקפות של שתי החזיתות שהיו תחת פיקודו הכולל. כתוצאה מכך, ה[[וורמאכט]] הצליח לסיים את ההתארגנות מחדש ולרכז את כוחות המחץ בכיווני מתקפת הנגד.
ב-[[17 במאי]] טנקים של [[אוואלד פון קלייסט]] תקפו את הארמייה ה-9 הסובייטית, פרצו את קו ההגנה שלה ולקראת [[23 במאי]] היא כבר לא יכלה לסגת מזרחה. [[סמיון טימושנקו]] פנה ל[[סטבקה]] בבקשה לתגבורת. ראש המטה הכללי החדש [[אלכסנדר ואסילבסקי]] ביקש אישור לנסיגת הכוחות, אך [[יוסיף סטלין]] סירב לאשר את הנסיגה. במהלך [[18 במאי]] ואסילבסקי ביקש
החל מ-[[25 במאי]] החלה מתקפה של הכוח המכותר מזרחה במטרה לפרוץ את הכיתור,
[[איוואן בגרמיאן]] שהיה בין מתכנני המבצע טען בזכרונותיו שכישלון המבצע היה תוצאה של פעולות לא נכונות של מפקדים בשטח ולא בעיה של תכנון המבצע.
==השלכות כישלון המבצע==
כתוצאה מקריסת החזית הדרום-מערבית והחזית הדרומית ה[[וורמאכט]] היה יכול להתחיל במתקפה אסטרטגית בדרום במטרה להגיע ל[[קווקז]] ול[[וולגה]].
==קישורים חיצוניים==
|