קאנא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת רווח
מ מיקום הערות אחרי הנקודה ובסוף פסקה, הגהה, הועבר
שורה 38:
 
[[קובץ:Qana.jpg|ימין|ממוזער|250px|קבריהם של הרוגי אחד האירועים בקאנא]]
התקרית הראשונה קרתה ב-[[18 באפריל]] [[1996]], במסגרת [[מבצע ענבי זעם]], כאשר הכוח הגדול ביותר של [[צה"ל]] בגזרה, שהיה בפיקודו של [[נפתלי בנט]],{{הערה|1={{nrg|שלום ירושלמי|המאבקים של יאיר לפיד מול נערי האוצר|456/218|29 במרץ 2013||1|2}}.}} נתקל במארב, סוללת תותחנים ירתה לאזור בנוהל "אש לחילוץ" (בעת ירי אש לחילוץ, טווח הביטחון מוקטן), ופגעה בריכוז של פליטים ובכוח ה[[או"ם]] ששהה במוצב או"ם סמוך. לפי מקורות זרים מההפצצה נהרגו 102 אזרחים, ו-100 נפצעו, מתוכם ארבעה חיילים מהאו"ם. ההרג עורר בעולם ביקורת חריפה ולחץ בינלאומי דרש את סיום המבצע. ישראל הודתה בטעותה, והביעה צער על הפגיעה בחפים מפשע.{{הערה|1={{nrg|שלום ירושלמי|המאבקים של יאיר לפיד מול נערי האוצר|456/218|29 במרץ 2013||1|2}}.}}
 
בשנת 2006, בעקבות תחקיר בלתי תלוי של מספר גורמים פורסם שיש חשש שהצילומים בוימו ושהאירוע כולו זוייף בידי שֹלמן דהר, איש שהופיע בקסדה ירוקה בצילומים של טענות חדשות נגד צה"ל מ[[מלחמת לבנון השנייה]] אותה שנה, שוב בעיירה קנא, לגבי הפצצת חיל האוויר על בית ובו ילדים רבים שנהרגו. החשדות גברו מאוחר יותר כשנחשפה גם מעורבותו של עדנן חגּ' בצילומים, חגּ' כתב לבנוני של סוכנות החדשות [[רויטרס]] פוטר בעקבות גילוי זיופי תמונות בעת מלחמת לבנון השנייה.{{הערה|איש הקסדה הירוקה חשוד כמביים הצילומים. חדשות פוקס ניוז 15 באוגוסט 2006}} בתחקירים שפורסמו בתקשורת הגרמנית נחשף כי שני אישים אלו היו מרכזיים גם בטענות על התקיפה בקנא במבצע ענבי זעם.{{הערה|שם="תקשורת גרמנית"|1=Im Krieg der Bilder; Wer ist der Mann mit dem grünen Helm? Welche
Fotos will die Hisbollah, was hält Israel dagegen? Im Libanon kämpfen auch die Propagandisten - מלחמת התמונות: היכן האיש בקסדה הירוקה, אילו תמונות מעודדות את החיזבאללה? ואילו תמונות משליכים את ישראל מנגד? פרנק נורדהוזן, 10 באוגוסט 2006 ברלינר צייטונג (גרמנית). כתבה זו, ונוספת בעיתון בילד הגרמני, היו מהראשונות שחשפו את הקשר בין הצילומים משתי המלחמות בעיירה קנא.}} החששות לזיוף במלחמת לבנון השנייה הסתמכו בין היתר על הדיווחים הסותרים של מספר ההרוגים, (בתי החולים ב[[צור]] דיווחו על 22 הרוגים בלבד, ומספר זה צוין תחילה גם על ידי ארגון זכויות האדם בעיר), על ההמתנה הארוכה שכללה לינת לילה, מאז התקיפה לכאורה ועד לחילוץ שנעשה רק עם הגעת העיתונאים מהעיר צור, וכן על סימני זיוף שנראו בחלק מהתמונות, ורבים מסימנים אלו הופיעו גם בצילומים מענבי זעם.{{הערה|שם="תקשורת גרמנית"}}{{הערה|1=[http://www.israelnationalnews.com/News/News.aspx/109072#.VXCKDs_4_rc Evidence Mounts that Kana "Massacre" Was a Fake] אנגלית, 2006, אתר ערוץ שבע}}{{הערה|שם="מת יושב"|[http://www.webcitation.org/5Y8UhDDbx מאמרו מקוון של ג'יימס טרנטו בוול סטריט ג'ורנל] אשר פרסם תמונה בה אחד ההרוגים המכוסים בסדין לבן נראה יושב ונשען על ידיו. הפרסום עורר דיון תקשורתי ער בעולם. מאוחר יותר השתכנע שאכן היו הרוגים במקום. (אנגלית, 2006, אתר WebCite לציטוטי מרשתת)}}, ורבים מסימנים אלו הופיעו גם בצילומים מענבי זעם.{{הערה|שם="תקשורת גרמנית"}} בדיון שהתעורר, התברר שעיתונים מובילים כמו הדיילי סטאר סוכנות החדשות איי פי, ורשת אל ג'זירה נקטו במספרי נפגעים שמסר להם דהר באירועים אחרים הקשורים במלחמות עם ישראל. בעקבות הסערה [[סוכנות ידיעות|סוכנות החדשות]] [[AP|איי פי]] הגנה תחילה על דהר, אך מאוחר יותר הסירה את הצילומים שלו מהאתר שלה.{{הערה|1=[http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3284546,00.html Blogs: Hizbullah 'milked' Qana attack] - חיזבאללה 'חלבו' את התקיפה בקנא, 8 בינואר, 2006 (אנגלית, חדשות וי נט, ידיעות אחרונות)}}{{הערה|שם="תקשורת גרמנית"}}. עם פיטוריו של חגּ' נמצאו תמונות נוספות אותן ערך ושינה, וחברת רויטרס הסירה מאות תמונות מן הארכיב שלה המזוהות עמו.{{הערה|[http://www.nbcnews.com/id/13165165/ns/world_news-mideast_n_africa/t/altered-images-prompt-photographers-firing/#.VXF9OM_4_rc Altered images prompt photographer's firing] - ''המרת תוכן תצלומים מוביל לפיטורי צלם'', חדשות אן בי סי, 7 באוגוסט 2006 (אנגלית)}}{{הערה|1=[http://www.ynetnews.com/articles/0,7340,L-3287774,00.html Reuters admits to more image manipulation] רויטרס מודה עוד תמונה שונתה במחשב (6 באוגוסט 2006, אנגלית, חדשות ויי נט ידיעות אחרונות)}}
 
התקרית השנייה ארעה ב-[[30 ביולי]] [[2006]] כאשר בלבנון נטען לנסיבות דומות, כחלק מ[[מלחמת לבנון השנייה]], מטוס ישראלי הפציץ בניין, שלטענת צה"ל הסתתרו בו משגרי קטיושות מהחזבאללה. במקלט הבניין שהו עשרות אזרחים. לאחר הפצצת מטוס חיל האוויר קרס הבניין, והוביל לתוצאה סופית שבה נהרגו, על פי הדיווח הרשמי מלבנון, 28 איש, בהם 16 ילדים (9 נפצעו), אף שבתחילה נמסר כי נספרו 58 גופות‏‏.{{הערה|1=‏ [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/456/519.html "עשרות הרוגים בהפצצה בכפר כנא"], אתר nrg, [http://news.walla.co.il/?w=//952091 לבנון מאשרת שבהפצצה בכנא נהרגו 28 בני אדם], אתר וואלה‏}}.
צה"ל הגיב בצער על אירוע זה, והודיע על חקירת ההתרחשות שהובילה לקריסה, כאשר לטענתו, הבניין קרס מספר שעות לאחר הפצצת חיל האוויר את הבניין. מספר השערות העלו על ידי גורמים צה"לים ביניהם: חומרי נפץ שהיו מאוחסנים בבנין התפוצצו, מישהו שיחק בפצצה שהייתה נפל, או שהבניין הרעוע החזיק מספר שעות ולבסוף קרס‏‏קרס.‏‏{{הערה|1=‏[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3283794,00.html צה"ל: הבניין הותקף בלילה, וקרס בבוקר], אתר YNEY‏}}. ארגון HRW שידיעתו נסמכת על עדות של שני תושבי הכפר, טען כי לא נמצאו כל כלי נשק בבניין ולא אוחסנו בו חומרי לחימה. אסון זה החליש מאוד את עמדת ישראל וארצות הברית בהקשר של המלחמה, וזירז את קבלת ההחלטה על [[הפסקת אש|הפסקת האש]].
 
מורים מקומיים טענו שלוחמי החזבאללה העוינים אותם שיגרו רקטות בזדון מתוך מתחם הקרוב להם. דובר צה"ל הפיקו סרטון בו נראה שיגור רקטות מאזור קרוב ובריחת המפעילים לתוך בתי הכפר, ופרסם את מסקנתו כי מדובר בטעות של צה"ל שנבעה משיגור רקטות בידי החזבאללה בקרבה לכפר.{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=nYXyKTsSXQg סרטון דובר צה"ל] (יוטיוב)}}, ופרסם את מסקנתו כי מדובר בטעות של צה"ל שנבעה משיגור רקטות בידי החזבאללה בקרבה לכפר.{{הערה|שם="דובר"|1=[http://www.mfa.gov.il/mfa/pressroom/2006/pages/completion%20of%20inquiry%20into%20july%2030%20incident%20in%20qana%202-aug-2006.aspx מסקנות דובר צה"ל לגבי כפר קאנא] (אנגלית, אתר משרד הבטחון)}} אך תחקיר של הבי בי סי הוכיח שהשיגורים המצולמים היו יום קודם, וכי לא היו שיגורים מקנא באותו היום. התחקיר קבע אמנם שמדובר במספר קטן יותר של נפגעים: 28 הרוגים, מתוכם 16 ילדים.{{הערה|שם="ביביסי"|1=[https://www.youtube.com/watch?v=45-yrwFtxes תחקיר הבי בי סי] על הודעות דובר צה"ל והודעות של [[יצחק הרצוג]]. התחקיר הסתמך על דברי נדים חורי מארגון זכויות אדם ב[[צור]] (אתר יוטיוב)}}
 
כאמור, עם הזמן נטען בתקשורת הישראלית והעולמית שיש חשש רב שעצם האירוע זויף, ובוים בידי אנשי התקשורת של החזבאללה.{{הערה|שם="תקשורת גרמנית"}}{{הערה|שם="מת יושב"}}{{הערה|שם="דובר"}}{{הערה|שם="ביביסי"}}