הוראות פתיחה באש בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הוראות פתיחה באש בצה"ל: הוספת הוראות פתיחה בירי על ברחנים
←‏הוראות פתיחה באש בצה"ל: נהלי פתיחה באש בצהל - ברחנים הרחבה
שורה 16:
* לחייל מותר לירות לעבר מרכז הדמות על מנת להרוג במקרה שהדמות [[סכנת חיים|מסכנת]] את החייל או אדם שלישי באופן ברור ומיידי.
 
פעולות אלו מבוצעות באופן עוקב עד שהדמות עוצרת ומזדהה, ובמקרה זה על החייל להתחיל לפעול על פי [[נוהל מעצר חשוד]]. במקרה שהדמות מתחילה לירות על החייל או על אנשים אחרים באזור, או שהחייל מזהה בוודאות שהדמות מהווה סכנה ברורה ומיידית לו ולסובבים אותו, הוא יורה לעברה על מנת להרגה. כמו כן, במקרים בהם מנסים לחטוף את החייל או את נשקו, הוא רשאי לירות על מנת להרוג. על פי הגדרות ההוראה, [[יידוי אבנים]], אשר לרוב אינו מהווה סכנת חיים וודאית, אינו מצדיק ירי על מנת להרוג, אך זריקת [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]] על רכבים אזרחיים כן מצדיקה ירי שכזה.
 
בעת מעצר יזום במבנה - מותר ירי על "ברחנים" שלא מסכנים את הכח, לרגליים\גוף עם\בלי נמ"ח.
על רכבים אזרחיים כן מצדיקה ירי על מנת להרוג, כל עוד הירי נעשה על הזורק בעת הזריקה.
 
בנוסף, קיים בצה"ל [[נוהל מעצר חשוד]] מיוחד למעצר מבוקש בבית. שנוסף לו טיפול ב"ברחנים" (דמות שבורחת) מהמרחב הסגור על ידי הכוחות.
 
לפי עדויות שונות, בניגוד למקובל בנוהל מעצר חשוד רגיל, בעת סגירה על בית או מרחב, הותר הירי על ברחנים שלא מסכנים את הכח, בין אם ברגליים או על מנת להרוג.
 
בשעת [[מלחמה]] הוראות אלו נוקשות פחות - חיילים מורשים לירות על כל דמות או [[רק"ם]] שמזוהה כאויב. על פי החלטת שרשרת הפיקוד, נהלי הפתיחה באש משתנים מנהלים פסיביים (ירי תגובה בלבד בעת זיהוי אויב - למשל, בשעה שבה הלחימה מופסקת לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת אש) לנהלים בעלי אופן אקטיבי (ירי יזום בעת פעילות צבאית) ולחלופין.