הזירה הימית במלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 188:
File:EgptMnSwp107.jpg|[[שולת מוקשים]] ''מס 107'' של חיל הים המצרי.
</gallery>
==התארגנות הישוב
===נמל חיפה===
[[File:BritsLvHaifa3061948.jpg|250px|thumb|
[[File:BritsLeavHMStriker30648.jpg|250px|thumb|
[[נמל חיפה]] היה נמל עמוק המים היחידי בזירה הימית הים-תיכונית. צרכי הקיום הבסיסיים של הישוב היהודי בארץ ישראל חייבו את פעילותם התקינה של הנמלים.{{הערה|אליעזר טל, עמ' 43 – 47.}} פריקת הסחורות בנמל תל אביב הייתה מאובטחת ונמצא באזור יהודי, הרי שבחיפה גבל הנמל בשכונות הערביות. השליטה המקצועית והמבצעית הייתה בידי הבריטים שבנו אותו. בין עובדי הנמל היו 1500 פועלים ערבים ורק 500 פועלים יהודים. היו סימנים לכך שהבריטים ימסרו את הנמל לערבים והם המשיכו להחזיק בו עד 30 ביוני 1948.
גם לאחר הכרזת החלוקה באו"ם נשמר השקט בתחומי הנמל. הוחלט על הקמת פלוגה מיוחדת שתגן על העובדים והרכוש היהודי בנמל. באמצע דצמבר 1947 הוכנסה לנמל מחלקה בת 25 איש של ה[[פלי"ם]] במטרה לרכוש ניסיון בעבודה לקראת קבלת השליטה בנמל. [[טבח בתי הזיקוק]] הוכיח שיש צורך באבטחה חזקה יותר במקום עבודה מעורב. לנמל הוכנסו שתי מחלקות נוספות מ[[הפלמ"ח]]. משלושת המחלקות נעשתה פלוגת הנמל 60 לוחמים בפיקודו של [[יוחאי בן-נון]]. הפלוגה הייתה במסגרת הגדוד הרביעי של הפלמ"ח בפיקודו של [[יוסף טבנקין]].{{הערה|1=[[אברהם דר]], [http://www.palyam.org/Landops/Namal_Haifa/ujvAD פלוגת הנמל - הגדוד הרביעי - פלמ"ח], באתר ה[[פלי"ם]].}}
בעייה ראשונה שנדרשו אנשי הפלוגה להתגבר הייתה החדרת הנשק האישי שלהם. בתוך חביות דלק שהובאו למוסך [[סולל בונה]] שבנמל הוטמנו 60 מקלעי סטן וכמות גדולה של רימוני יד. נקבעו מקומות שונים סליקים לנשק מוכן לשימוש. כל זה נעשה תחת אפם של אנשי [[משטרת המנדט]], שומרי המכס וחיילי הדיביזיה המוטסת, שערכו חיפושים מדוקדקים על היוצאים והבאים.
עובדי הנמל היהודים אורגנו בקבוצות לפי מקומות העבודה, וקיבלו הדרכה ואימונים מקלות וסכינים. הוכנה רשת קשר פנימית באמצעות: רצים, טלפונים, טרקטורים וסירות מנוע שנשמרו לצורך הקשר במיוחד. האבטחה חייבה ערנות בכל שעות היממה ובכל פינות הנמל.
שורה 206:
"פלוגת הנמל" עסקה ברכש מתוך אוניות ומחסנים בנמל, ולאחר [[הקרב על חיפה|שחרור חיפה]] ב-23 באפריל 1948 פורקה הפלוגה.
בצאת הבריטים ב-30 ביוני 1948, הם מסרו את השליטה בנמל
===מהשירות הימי לחיל הים ===
שורה 228:
צי המלחמה הישראלי ב[[מלחמת העצמאות]] כלל את האוניות האלה:
* אניות לחימה - [[אח"י וג'ווד]] (ק-18), [[אח"י הגנה]] (ק-20), '''אח"י מעוז''' (ק-24), ו'''אח"י
* [[נחתת|פולשות]] - פ-25, פ-33, פ-39, פ-51, פ-53
* אניות שירות ששותפו בקרבות ובמבצעים –"דרום אפריקה" (ש-29), "חנה סנש". [[אח"י אילת (א-16)]], "התג האפור" (ש-45) ו-"ש-27" (ציידת לוייתנים מתנת [[יהדות דרום אפריקה]]).
* ספינות משמר - "הפורצים", "פלמ"ח", "דרור", "סער", "גליה" ו"תרצה".
שורה 313:
File:BenHechtMaoz.jpg|אח"י מעוז (ק-24)
File:Sirot Mahatzp.jpg|קבוצת סירות נפץ באימונים.
File:INShaporzim.jpg|ספינת המשמר '''אח"י הפורצים''' (מ-17).
File:Shin27.jpg|אוניית השירות '''ש-27''' עם דוברת עבודה צמודה ברציף נמל חיפה.
File:TagAfor.jpg|אוניית שירות '''ש-45''' שכינוייה היה ''{{מונחון|הטג|גוררת}} האפור''
</gallery>
| |||