הזירה הימית במלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: גרשיים שגויים |
הגהה תגית: גרשיים שגויים |
||
שורה 746:
|-
|}
<gallery>
File:Argiro.jpg |ספינת הנשק לערבים ארג'ירו בעת תפישתה על ידי חיל הים, אוגוסט 1948.
File:Arjiro26848.jpg|הנשק מהספינה איטלקית ארג'ירו שנקנה על ידי הערבים מועבר בלב ים ל[[אח"י הגנה]] ו[[אח"י וג'ווד]], 26 אוגוסט 1948.
File:WedgBatlDmg.jpg|פגיעות בחרטום [[אח"י וג'ווד]] בקרב אשקלון, 19 אוקטובר 1948.
File:PikiWiki Israel 21105 The Palmach.jpg|קבלת פנים במטכ"ל למטביעי האונייה "האמיר פארוק". ראשון מימין
File:IgrisBeyrut2.jpg|האונייה איגריס בנמל בירות, נובמבר 1948
File:Richard Borchard.jpg|האניה ''ריכרד בורכרד'' של חברת "עתיד" נעצרה לבדיקה על ידי המצרים,
</gallery>
=== אניות הרכש ===
עיקר הרכש של חימוש צה"ל ואספקה חיונית הועברו בדרך הים. מקורות הרכש היו צ'כיה דרך נמלי [[יוגוסלביה]], מערב אירופה דרך מרסיי וארצות הברית דרך נמלי מקסיקו.
אחד מביטוייה של תמיכת [[ברית המועצות]] בהקמת מדינת ישראל היה
מקורות משמעותיים נוספים לחימוש הנחוץ לישראל
אוניות הרכש
▲מקורות משמעותיים נוספים לחימוש הנחוץ לישראל נמצאו באיטליה, צרפת, שוויץ, בריטניה וארה"ב. יוגוסלביה תרמה רבות למאמץ הרכש הישראלי בהעמידה את נמל שיבניק ושני שדות תעופה בשטחה כתחנות ביניים בהעברת הנשק מצ'כוסלובקיה לארץ. רכש מארצות הברית הועבר דרך נמל טמפיקו במקסיקו.
▲אוניות הרכש" בבעלותה של מערכת הרכש או חכורות, ביצעו במהלך מלחמת העצמאות למעלה מ-50 הפלגות בהן הובאו ארצה כ-35,000 טון אמצעי לחימה: נשק קל ותחמושת, תותחים, טנקים ומטוסים. הניסיון, התשתית והקשרים שנצברו על ידי [[המוסד לעליה ב']] סייעו לארגון התובלה הימית של הרכש. לצדם של רבי החובלים הזרים של האוניות, שהסתכנו בהפרת האמברגו, הוצבו ימאים ו[[גדעון (ההגנה)|גדעונים]] יוצאי ה[[פלי"ם]] וותיקי מפעל ההעפלה. הם הפליגו כנציגי בעלי המטען ועיקר תפקידם היה לוודא שרבי החובלים יפעלו בהתאם להנחיות מערכת הרכש. חלק מאנשי הפלי"ם הוצבו גם לליווי הרכש במטוסים.
בתחילת המלחמה לא האמינו שניתן יהיה להעביר נשק מבלי שיוחרם על ידי הבריטים. הייתה נחיה לאגור נשק כדי להעבירו לארץ בתום המנדט. לאור התקפלות הצבא הבריטי מהדרום צפונה לאזור חיפה, לקראת התפנותו מהארץ העריך [[דוד בן-גוריון]] שאזור ת"א יהיה נקי מצבא בריטי בפברואר 1948 והוראה לתכנן הגעת האוניות למעגן בתל אביב ולפרוק את המטענים בלילות. הצי הבריטי המשיך בסגר הימי עד לסיום המנדט ב- 15 למאי 1948.
בעת המלחמה כאשר הוסכם על הפוגה בלחימה מטעם האו"ם. נעשתה פריקת הרכש מהאניות המובילות בהטעיה
ב1 אפריל 1948 מונה[[ שאול אביגור ]] למרכז נושא הבאת הנשק מאירופה. ההנחיה שנתן דוד בן גוריון לאביגור הייתה
{{ציטוטון|אל תערבב ציוד בהעפלה, הציוד הוא בנפשנו.}} אביגור ריכז את קניית האניות ויעד אותן למשלוחים. האנשים שעבדו בשירות הרכש בארצות הברית, אם כסוחרים, או כאנשי צוות נחשבו
▲האנשים שעבדו בשירות הרכש בארצות הברית אם כסוחרים או כאנשי צוות נחשבו כעוברים על החוק האמריקאי. שרות הבטחון FBI היה יעיל לעלות על עקבותיהם ולהעמידם למשפט. מאוחר יותר זכו לחנינה מהנשיא.
====אוניית הנשק ''נורה'' ====
האנייה ''נורה'' פעלה תחת פיקודו של בנימין ("בן") ירושלמי.
הגעת האונייה ב-2 לאפריל 1948 עם המשלוח הימי הראשון{{הערה|קדם לו משלוח שהגיע בדרך האוויר.}} של נשק צ'כי לנמל ת"א. המשלוח כלל 4500 רובים 200 מקלעים ו-5 מיליון כדורים שהועברו מייד לגזרות הלחימה.
הגעה השניה של 'נורה', ב-28 אפריל 1948, תוך פריצת הסגר הימי הבריטי היוותה נקודת מפנה במלחמת העצמאות. ה''נורה'' פרקה בנמל תל אביב: 10,000 רובים 1,415 מקלעים ו-16 מיליון כדורים שבזכותו הצליחו כוחותינו להתגבר על "משבר מרץ 48" במלחמה ולעבור ממגננה למתקפה שהתבטאה בפריצת המצור על ירושלים במבצע "נחשון" והניצחון בקרב משמר העמק. בעקבות הנשק שהביאה, זכה לראשונה כל חייל בחטיבות הלוחמות בנשק אישי ולא כפי שהיה נהוג קודם – לשייך את כלי הנשק לעמדה בה היה מצוי.{{הערה|1=[[יהודה בן-צור]], [http://www.palyam.org/OniyotRekhesh/hf_Nora סיפור אוניית הנשק נורה] באתר הפלי"ם.}} הגעת אוניית הנשק הייתה בתודעת מנהיגי האו7מה בעת שהכריזו ב-14 במאי 1948 על הקמת מדינת ישראל.
====אניית הנשק ''רקס''====
האונייה הוטענה במרסיי ב 25 תותחי נ"מ 20 מ"מ ותחמושת שנרכשו בשווייץ מסוחר נשק עבור [[ניקרגואה]]. משם עברה לסיציליה והעמיסה מטען כיסוי שכלל בצל תפוחי אדמה וארטישוק. נציג הבעלים בהפלגה היה [[אריה קפלן]]. צוות ההשטה היה משפחה סיצילינית ימאים מקצועיים והאנייה הגיעה בערב פסח תש"ח 23 אפריל 1948 לנמל תל אביב. פריקת האנייה נעשתה בערב ליל הסדר על ידי עובדי הנמל.
|