אידנא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 39:
היישוב נזכר לראשונה בתחילת המאה ה- 4 לספירה, ב[[אונומסטיקון]] של [[אוסביוס]], כאחד היישובים ה[[יהודים|יהודיים]] ב[[הר חברון]], בשם: '''Iedna''', תוך שמצוין כי הוא שוכן בסמוך ל[[אבן מיל|אבן המיל]] השישית בדרך מ[[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]] ל[[חברון]] (תואם בדיוק למיקומו של הכפר בימינו).
 
בצפון הכפר מצוי [[תל]] גדול, בשטח 30-40 [[דונם]], עם חרסים החל מ[[תקופת הברזל|התקופה הישראלית]], ואשר בו נמצאו מטבעות קדומים רבים{{הערה|מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ''', כרך יהודה, 251.}}.
במקום [[תל]] עם שרידים מהתקופה [[תקופת הברזל|הישראלית]], ה[[יוונים|הלנסטית]], ה[[רומאים|רומית]] וה[[ביזנטים|ביזנטית]], שבו נתגלו שרידי חומה, מאגר מים ומטבעות [[חשמונאים|חשמונאיים]] ומימי [[המרד הגדול]], אשר מספר חוקרים הציעו לזהותו עם העיר ה[[מקרא|מקראית]] '''דַנָּה''' הנזכרת ב[[ספר יהושע]]{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|טו|מט}}.}}, הגם שזיהוי זה אינו מקובל כיום{{הערה|'''אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו''', כרך ג', עמ' 685.}}.
 
יש שהציעו לזהות את המקום עם העיר ה[[מקרא|מקראית]] [[דנה (עיר מקראית)|דַנָּה]] הנזכרת ב[[ספר יהושע]] ברשימת ערי [[הר חברון]]{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|טו|מט}}.}}{{הערה|'''אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו''', כרך ג', עמ' 685.}}.
 
במאה ה- 13 צורף הכפר ל[[ווקף]] של [[חברון]] בידי הסולטאן ה[[ממלוכים|ממלוכי]] [[ביברס]], ובמהלך המאה ה- 19 נהרס כתוצאה ממלחמות [[שבטי קייס וימן]]{{הערה|מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת הארץ''', כרך יהודה, 251.}}.
 
==הערות שוליים==