מעצר ימים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 4:
הרשאים להחליט על מעצר ימים, הם [[בית המשפט]] וה[[משטרה]]. סעיף 4 לחוק קובע עדיפות לכך שמעצרו של אדם יהיה מלכתחילה בצו [[שופט]]. אולם, קיימים מצבים המפורטים בסעיף 23 לחוק, בהם יש למשטרה סמכות לעצור בלא צו, אלא בשל חשד לביצוע עבירה, שיבוש הליך חקירה ועוד.
 
כאשר שוטר מוסמך מחליט לבצע מעצר, עליו על פי סעיף 25 לחוק, להביא את החשוד לתחנת המשטרה, שם ייבדק על ידי הקצין הממונה על חקירות אשר יקבע באם לשחרר את העצור או שאכן קיימת עילה למעצרו. עילת המעצר מוגדרת בסעיף 13 לחוק. סעיף 29 לחוק קובע כי במידה והחליט הקצין הממונה שישנה עילה, עליו להביא את החשוד בפני שופט [[בתי המשפט בישראל#בית משפט השלום|ביהמ"ש השלום]] עד 24 שעות, על מנת שיינתן צו מעצר באישור ביהמ"ש. אישור זה יינתן במידה וביהמ"ש יקבע שקיימת עילה להארכת מעצר לצורך ביצוע הליכי חקירה, מכוח סעיף 13 לחוק.
יש לציין כי במהלך הדיון בבית המשפט, יש לחשוד זכות לטעון לטובתו, בעצמו או באמצעות [[עורך דין|עורך דינו]].