אפרים הכהן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
סיום עריכה |
||
שורה 5:
נולד ב[[ווילנה]] לר' יעקב הכהן. נקרא על שם סבו הרב [[אפרים פיש]], הרב האשכנזי הראשון בירושלים{{הערה|נפטר בסביבות שנת [[ת"ס]]. ראו '''תולדות חכמי ירושלים''' חלק א', עמ' 107, '''אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל''' חלק א', עמוד ר"כ.}}. למד אצל רב העיר רבי [[משה לימא]] מחבר ספר 'חלקת מחוקק'. נישא לרחל ([[שע"ט]], [[1619]] - [[ח' בכסלו]] [[תמ"ה]], [[1684]]) בת רבי אליהו, נכדו של רבי [[אליהו בעל שם]]{{הערה|{{HebrewBooksPage|[[יעקב עמדין]]|מגלת ספר|37017||12}}}}. בשנת [[שצ"ה]] ([[1635]]) נתמנה לכהן כ[[דיין (הלכה)|דיין]] בעירו. לצד רבנים מפורסמים כרבי [[שמואל קאיידנובר]], [[הש"ך]] ורבי [[הלל בן נפתלי הירץ]] ה"בית הלל". הוא כיהן בתפקידו זה 20 שנה.
בשנת [[תט"ו]], [[גזירות ת"ח-ת"ט#סכסוכים נוספים|הגיעו פורעי חמלניצקי לווילנה]] והוא נמלט עם מרבית יהודי הקהילה יחד עם אשתו ובתו, כשחתנו נשאר בווילנה. לאחר נדודים קשים הגיע בשנת [[תשי"ז]] ל[[מורביה]] והתקבל לכהן כרבה של טריביטש. בהמשך עבר לאונגריש-ברוד, ובשנת [[ת"כ]] כיהן כרבה של מזריטש גדול{{אנ|Velké Meziříčí}}. בשנת [[תכ"ג]] ([[1663]]) בעקבות פלישת ה[[יניצ'רים]] ברח ל[[פראג]], שם לימד בבית המדרש. לאחר תקופה נקרא לווינה לכהן כראש ישיבה בבית מדרשו של מחותנו הרב קאפיל סג"ל.
בשנת [[תכ"ו]] ([[1666]]) התקבל לרבה של אויבן ([[בודה]], אחת משלוש הערים שהפכו ל[[בודפשט]]). הוא הקים בעיר ישיבה בה למדו בין השאר בנו רבי יהודה לייב ונכדו רבי צבי, ה"חכם צבי".
מספרים עליו שהיה מתענה ימים שלמים בלא ידיעת אדם{{הערה|הקדמת בנו לספרו שער אפרים. מגילת ספר.}} ידוע באהבתו לבריות.▼
תקופה לאחר בואו לעיר, התעורר פולמוס בעיר כנגדו. בעיר הייתה תקנה מהרב אור שרגא פייבוש אשכנזי מווילנה, שכיהן ברבנות בעיר{{הערה|תלמידו של [[מהר"ם מלובלין]]. הוא עלה לירושלים, ובדרכו, בשנת [[תט"ו]], התעכב בעיר וכיהן בה ברבנות.}}, שלא לקבל לרב או [[מורה הוראה]] בעיר אדם שיש לו קרובי משפחה בעיר. תקנה זו נתקנה עקב מחלוקות רבות שהיו בעיר אירופה סביב מינוי קרובים. הרב אשכנזי חיזק את תקנותיו ב[[חרם (הלכה)|חרם]]. הרב אפרים חיתן את בנו עם אשה שהיו לה קרובים בעיר, ובשל זאת חלק מבני העיר סברו שעל פי התקנה אינו יכול לשמש כרב, ויש לחשוש לחרם של מתקן התקנה. הפולמוס מופיע בספרו של הרב אפרים, שער אפרים{{הערה|סימנים סג, סז וסח.}}, בספר [[עבודת הגרשוני]]{{הערה|סימן ב.}} ובשו"ת תורת משה{{הערה|סימן י"ד.}} לרבי משה חיים שבתי מסלוניקי. לבסוף שככה הסערה לאחר שמתקן התקנה הבהיר שהיא חלה רק על מי שהיו לו קרובים לפני כהונתו{{הערה|שו"ת תורת משה, סימן ס"ח.}}.
באותה עת שלטו בעיר הטורקים, ובשל זאת הוא עמד בקשרים עם רבנים שונים מרחבי האימפריה העותומאנית, כמו רבני ירושלים הרב [[משה ן' חביב]] ו[[המג"ן]] (שאף ביקרו בשנת [[תכ"ח]]) וכן נשאל שאלות רבות על ידי קהילות מרחבי האימפריה. לעת זקנותו נתבקש לכהן כרב ב[[ירושלים]] כממלא מקום סבו רבי אפרים פיש. הוא תכנן לעבור לשם לאחר שידפיס את כתביו אך נפטר בטרם הספיק ב[[י"ג בסיון]] שנת [[תל"ח]]. בנו מספר{{הערה|הקדמתו לספר שער אפרים.}} שהייתה מגפה בבודה, ואחיו הגדול רבי יחזקיה נפטר ואף הוא היה על ערש דווי, ואביו ביקש שתילקח נפשו תמורת נפש בנו. הוא כיהן כרב האחרון בבודה, ובשנת [[תמ"ו]] ([[1686]]) נחרבה הקהילה ב[[היסטוריה של הונגריה: הכיבוש העות'מאני והשלטון ההבסבורגי#סיום הכיבוש העות'מאני|כיבוש האוסטרי]].
▲מספרים עליו שהיה מתענה ימים שלמים בלא ידיעת אדם{{הערה|
== משפחתו==
* בנו רבי יחזקיה. נפטר ממגפה בגיל 30.
* בנו רבי אריה יהודה ליב הכהן שהוציא לאור את ספר אביו, עם הוספות חידושים משלו.
* בתו נחמה נישאה לרבי יעקב בן רבי בנימין זאב אשכנזי, תלמידו של רבי [[יעקב מלובלין]] (אביו של [[הרבי ר' העשיל]]). רבי יעקב נשאר בווילנה בזמן הפרעות ובני המשפחה קיבלו עדות שהוא נהרג לאחר שהעדים ראו שהניפו עליו חרב. אשתו קיבלה היתר להינשא, אך היא סירבה, ולבסוף הוא חזר חי, וסיפר שניצל בדרך נס. בנם הוא רבי [[צבי אשכנזי]], ה"חכם צבי"{{הערה|ראו באריכות בספרו של נכדם היעב"ץ, "מגילת ספר".}}.
*בתו אסתר, אשת רבי יצחק הלוי שולהאף, בן רבי זלמן שכיהן כדיין בפראג. נרצחה עם בנה שמשון בזמן הכיבוש האוסטרי. רבי יצחק כתב את "מגילת אויבן" לזכר הקהילה שנחרבה, וכתב קינות על חורבנה ועל חורבנו האישי{{הערה|הוא נישא בשנית לרבקה בת רבי ליב וועלי מפראג. חתנו היה רבי שמחה כץ פופרש, דיין בפראג ורב בטיפליץ.}}.
== ספרו ==
* '''שער אפרים''' נדפס ב[[זולצבאך]], בשנת [[תמ"ח]].
==לקריאה נוספת ==
*
* אברהם הלוי שישא, '''פרשת אלה מסעי של הגאון ר' אפרים הכהן בעמ"ח "שער אפרים" מווילנא לבודון
* הרב ישכר בעריש וייס, '''הגה"ק רבי אפרים הכהן מווילנא זי"ע - בעל שער אפרים''', [[עלים לתרופה (עלון שבת)|עלים לתרופה]] תתקס"ג-ד,
▲* ישכר בעריש וייס, [[עלים לתרופה (עלון שבת)|עלים לתרופה]] תתקס"ג, פרשת נשא תשע"ה.
==קישורים חיצוניים==
| |||