הזירה הימית במלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
הגהה |
||
שורה 156:
</gallery>
== העימות בין מדינת ישראל לבין הערבים בזירה הימית ==▼
{{ערך מורחב|מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות}}▼
===נמל חיפה===▼
[[File:BritsLvHaifa3061948.jpg|250px|thumb|מסדר מסירת נמל חיפה לעיריית חיפה, ברקע הסיירת הבריטית '''פואבה''']] ▼
[[File:BritsLeavHMStriker30648.jpg|250px|thumb|הנחתת הבריטית '''סטרייקר''' מפנה את אנשי הצבא הבריטים האחרונים: חיילי גדוד הקומנדו מס 40 של הנחתים הבריטים, נמל חיפה 30 יוני 1948]]▼
[[נמל חיפה]] היה נמל עמוק המים היחידי בזירה הימית הים-תיכונית. צרכי הקיום הבסיסיים של הישוב היהודי בארץ ישראל חייבו את פעילותם התקינה של הנמלים.{{הערה|אליעזר טל, עמ' 43 – 47.}} פריקת הסחורות בנמל תל אביב הייתה מאובטחת ונמצא באזור יהודי, הרי שבחיפה גבל הנמל בשכונות הערביות. השליטה המקצועית והמבצעית הייתה בידי הבריטים שבנו אותו. בין עובדי הנמל היו 1500 פועלים ערבים ורק 500 פועלים יהודים. היו סימנים לכך שהבריטים ימסרו את הנמל לערבים והם המשיכו להחזיק בו עד 30 ביוני 1948.▼
גם לאחר הכרזת החלוקה באו"ם נשמר השקט בתחומי הנמל. הוחלט על הקמת פלוגה מיוחדת שתגן על העובדים והרכוש היהודי בנמל. באמצע דצמבר 1947 הוכנסה לנמל מחלקה בת 25 איש של ה[[פלי"ם]] במטרה לרכוש ניסיון בעבודה לקראת קבלת השליטה בנמל. [[טבח בתי הזיקוק]] הוכיח שיש צורך באבטחה חזקה יותר במקום עבודה מעורב. לנמל הוכנסו שתי מחלקות נוספות מ[[הפלמ"ח]]. משלושת המחלקות נעשתה פלוגת הנמל 60 לוחמים בפיקודו של [[יוחאי בן-נון]]. הפלוגה הייתה במסגרת הגדוד הרביעי של הפלמ"ח בפיקודו של [[יוסף טבנקין]].{{הערה|1=[[אברהם דר]], [http://www.palyam.org/Landops/Namal_Haifa/ujvAD פלוגת הנמל - הגדוד הרביעי - פלמ"ח], באתר ה[[פלי"ם]].}}▼
בעייה ראשונה שנדרשו אנשי הפלוגה להתגבר הייתה החדרת הנשק האישי שלהם. בתוך חביות דלק שהובאו למוסך [[סולל בונה]] שבנמל הוטמנו 60 מקלעי סטן וכמות גדולה של רימוני יד. נקבעו מקומות שונים סליקים לנשק מוכן לשימוש. כל זה נעשה תחת אפם של אנשי [[משטרת המנדט]], שומרי המכס וחיילי הדיביזיה המוטסת, שערכו חיפושים מדוקדקים על היוצאים והבאים.▼
עובדי הנמל היהודים אורגנו בקבוצות לפי מקומות העבודה, וקיבלו הדרכה ואימונים מקלות וסכינים. הוכנה רשת קשר פנימית באמצעות: רצים, טלפונים, טרקטורים וסירות מנוע שנשמרו לצורך הקשר במיוחד. האבטחה חייבה ערנות בכל שעות היממה ובכל פינות הנמל. ▼
עם זאת, למרות השאיפה לדיסקרטיות, הכירו הפועלים בנמל את אנשי פלוגת האבטחה. הפועלים היהודים התעודדו והערבים חששו ומעשי ההתגרות היו מצומצמים. אף שבעיר חיפה היה מצב מתוח המשיכה הפעילות הנמל כסדרה לרווחת כולם.▼
התברר כי הערבים החדירו לנמל את אנשי ה[[נג'אדה]] שסימנם היה כפייה אדומה. ב-4 בפברואר 1948 התחולל עימות. כל אנשי הפלוגה הוזעקו לנמל וסיירו עם נשק גלוי באזור הגובל בשכונות הערביות. הפועלים הערבים ברחו. נכבדים ערביים בעלי אינטרסים הזמינו את מפקד הפלוגה לשיחות הרגעה. ▼
"פלוגת הנמל" עסקה ברכש מתוך אוניות ומחסנים בנמל, ולאחר [[הקרב על חיפה|שחרור חיפה]] ב-23 באפריל 1948 פורקה הפלוגה. ▼
בצאת הבריטים ב-30 ביוני 1948, הם מסרו את השליטה בנמל ל[[עיריית חיפה]].▼
=== הקמת חיל הים ===
שורה 276 ⟵ 255:
|-
|}
<gallery>
File:INSDrmAfrik.jpg|אוניית השירות '''אח"י דרום אפריקה''' (ש-29)
שורה 287 ⟵ 267:
File:TagAfor.jpg|אוניית שירות '''ש-45''' שכינוייה היה ''{{מונחון|הטג|גוררת}} האפור''
</gallery>
▲== העימות בין מדינת ישראל לבין הערבים בזירה הימית ==
▲{{ערך מורחב|מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות}}
▲===נמל חיפה===
▲[[File:BritsLvHaifa3061948.jpg|250px|thumb|מסדר מסירת נמל חיפה לעיריית חיפה, ברקע הסיירת הבריטית '''פואבה''']]
▲[[File:BritsLeavHMStriker30648.jpg|250px|thumb|הנחתת הבריטית '''סטרייקר''' מפנה את אנשי הצבא הבריטים האחרונים: חיילי גדוד הקומנדו מס 40 של הנחתים הבריטים, נמל חיפה 30 יוני 1948]]
▲[[נמל חיפה]] היה נמל עמוק המים היחידי בזירה הימית הים-תיכונית. צרכי הקיום הבסיסיים של הישוב היהודי בארץ ישראל חייבו את פעילותם התקינה של הנמלים.{{הערה|אליעזר טל, עמ' 43 – 47.}} פריקת הסחורות בנמל תל אביב הייתה מאובטחת ונמצא באזור יהודי, הרי שבחיפה גבל הנמל בשכונות הערביות. השליטה המקצועית והמבצעית הייתה בידי הבריטים שבנו אותו. בין עובדי הנמל היו 1500 פועלים ערבים ורק 500 פועלים יהודים. היו סימנים לכך שהבריטים ימסרו את הנמל לערבים והם המשיכו להחזיק בו עד 30 ביוני 1948.
▲גם לאחר הכרזת החלוקה באו"ם נשמר השקט בתחומי הנמל. הוחלט על הקמת פלוגה מיוחדת שתגן על העובדים והרכוש היהודי בנמל. באמצע דצמבר 1947 הוכנסה לנמל מחלקה בת 25 איש של ה[[פלי"ם]] במטרה לרכוש ניסיון בעבודה לקראת קבלת השליטה בנמל. [[טבח בתי הזיקוק]] הוכיח שיש צורך באבטחה חזקה יותר במקום עבודה מעורב. לנמל הוכנסו שתי מחלקות נוספות מ[[הפלמ"ח]]. משלושת המחלקות נעשתה פלוגת הנמל 60 לוחמים בפיקודו של [[יוחאי בן-נון]]. הפלוגה הייתה במסגרת הגדוד הרביעי של הפלמ"ח בפיקודו של [[יוסף טבנקין]].{{הערה|1=[[אברהם דר]], [http://www.palyam.org/Landops/Namal_Haifa/ujvAD פלוגת הנמל - הגדוד הרביעי - פלמ"ח], באתר ה[[פלי"ם]].}}
▲בעייה ראשונה שנדרשו אנשי הפלוגה להתגבר הייתה החדרת הנשק האישי שלהם. בתוך חביות דלק שהובאו למוסך [[סולל בונה]] שבנמל הוטמנו 60 מקלעי סטן וכמות גדולה של רימוני יד. נקבעו מקומות שונים סליקים לנשק מוכן לשימוש. כל זה נעשה תחת אפם של אנשי [[משטרת המנדט]], שומרי המכס וחיילי הדיביזיה המוטסת, שערכו חיפושים מדוקדקים על היוצאים והבאים.
▲עובדי הנמל היהודים אורגנו בקבוצות לפי מקומות העבודה, וקיבלו הדרכה ואימונים מקלות וסכינים. הוכנה רשת קשר פנימית באמצעות: רצים, טלפונים, טרקטורים וסירות מנוע שנשמרו לצורך הקשר במיוחד. האבטחה חייבה ערנות בכל שעות היממה ובכל פינות הנמל.
▲עם זאת, למרות השאיפה לדיסקרטיות, הכירו הפועלים בנמל את אנשי פלוגת האבטחה. הפועלים היהודים התעודדו והערבים חששו ומעשי ההתגרות היו מצומצמים. אף שבעיר חיפה היה מצב מתוח המשיכה הפעילות הנמל כסדרה לרווחת כולם.
▲התברר כי הערבים החדירו לנמל את אנשי ה[[נג'אדה]] שסימנם היה כפייה אדומה. ב-4 בפברואר 1948 התחולל עימות. כל אנשי הפלוגה הוזעקו לנמל וסיירו עם נשק גלוי באזור הגובל בשכונות הערביות. הפועלים הערבים ברחו. נכבדים ערביים בעלי אינטרסים הזמינו את מפקד הפלוגה לשיחות הרגעה.
▲"פלוגת הנמל" עסקה ברכש מתוך אוניות ומחסנים בנמל, ולאחר [[הקרב על חיפה|שחרור חיפה]] ב-23 באפריל 1948 פורקה הפלוגה.
▲בצאת הבריטים ב-30 ביוני 1948, הם מסרו את השליטה בנמל ל[[עיריית חיפה]].
==התנהלות הלחימה בים==
| |||