יוסיפ ברוז טיטו – הבדלי גרסאות

בשנת [[1941]] פרסם הודעה ובה קרא לכל האזרחים להילחם כנגד ה[[נאצים]] ושליטתם ביוגוסלביה. בשנים 1941 - 1945 היה למפקד הראשי של צבא העם לשחרור יוגוסלביה. אחרי שה[[נאצים]] פלשו ליוגוסלביה טיטוהתארגנו ארגןשני יחדצבאות אתללחימה נגד הצבא כלהגרמני: צבא הפרטיזנים היוגוסלביים כדישל להכניעטיטו אתשנתמך הנאציםעל ועוזריהםידי הקרואטיםהרוסים והצבא הפטריוטי של דרג'ה[[אוסטאשה]], כשטיטומיכאלוביץ חורתשנתמך על דגלוידי מלחמהבריטניה{{הערה|שם=המשקיף1}}. חסרתטיטו פשרותנאבק בפולשנגד הנאצי,הנאצים אךועוזריהם יחדהקרואטים עם זאתה[[אוסטאשה]], גםוגם במשתפי הפעולה מקרב בני עמו. טיטו ביקש את עזרתן של כלל הקבוצות ביוגוסלביה על מנת שיוכל לשלוט ולנהל את המאבק באופן מלא, אך לא הגיע אף פעם להסכמה מלאה. יחד עם זאת, על פי אומדנים, חיסל צבאו של טיטו יותר מ-10 דיוויזיות ממוכנות להיטלר במהלך המלחמה, הכניע את מוסוליני וצבאו בבלקן ובגבול איטליה, והצליח לשחרר חלק מיהודי יוגוסלביה שהיו כלואים במחנות ריכוז איטלקיים באזור הבלקן. יהודי יוגוסלביה מצידם, ראו בטיטו גיבור, מושיע וסמל המאבק בהיטלר ובמוסוליני, ואך טבעי היה החיבור בין הפרטיזנים היהודים של יוגוסלביה לטיטו שפרס עליהם חסותו ונתן להם תמיכה מלאה{{הערה|{{דבר||צבא השחרור היוגוסלבי|1944/06/06|00400}}}}. על כן הצטרפו רוב הצעירים ששרדו מיהודי יוגוסלביה לכוחותיו של טיטו, ורבים מהם העפילו בו לעמדות פיקוד. השינוי המשמעותי במאזן הכוחות הגיע מצידן של [[בעלות הברית]] שנתנו את תמיכתן לטיטו בשנת [[1944]] עם הפלישה האמריקאית לאיטליה, ועד סוף [[1945]] הובסו הגרמנים על ידי בעלות הברית ויוגוסלביה הפכה לאומה אחת מאוחדת כאשר טיטו שולט ומייסד דיקטטורה.