אסון קריסת הגג בבית הספר מקיף ו' בבאר שבע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "אסון קריסת הגג במקיף ו אסון קריסת הגג במקיף ו הוא אירוע שהתרחש בתאריך 10.6.98, סמוך לשעה 19:30...." תגית: גרשיים שגויים |
אין תקציר עריכה תגית: גרשיים שגויים |
||
שורה 1:
'''אסון קריסת הגג במקיף ו'''' הוא אירוע שהתרחש בתאריך 10.6.98, סמוך לשעה 19:30. תקרת אולם הספורט בבית הספר המקיף ו' בבאר שבע קרסה. באותה עת שהו באולם הספורט מספר נערים שהשתתפו באימון כדורסל. באסון זה נהרגו הנערים שלומי טולדו ז''ל וליאור קבלו ז''ל והנער גיא זלצר נפצע. התקרה קרסה כשעה ומחצה לאחר שהסתיימה יציקת בטון מסוג ''בטקל'' על גג אולם הספורט.▼
▲אסון קריסת הגג במקיף ו הוא אירוע שהתרחש בתאריך 10.6.98, סמוך לשעה 19:30. תקרת אולם הספורט בבית הספר המקיף ו' בבאר שבע קרסה. באותה עת שהו באולם הספורט מספר נערים שהשתתפו באימון כדורסל. באסון זה נהרגו הנערים שלומי טולדו ז''ל וליאור קבלו ז''ל והנער גיא זלצר נפצע. התקרה קרסה כשעה ומחצה לאחר שהסתיימה יציקת בטון מסוג ''בטקל'' על גג אולם הספורט.
==חקירת האירוע והמשפט==
בחקירת המשטרה התגלו ליקויים בעבודות השיפוצים שהתבצעו על הגג, וכתבי אישום הוגשו כנגד 12 נאשמים, בעלי תפקידים בעיריה ובחברה שביצעה את השיפוצים. כולם הואשמו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות.
בתחקיר שנעשה על ידי משרד החינוך נמצא, כי "הפרקליטות העבירה ביקורת חריפה נגד מנהלת בית הספר שלא מנעה פעילות באולם הספורט אחר שעות הלימודים למרות שידעה כי במהלך היום מתבצעות עבודות איטום ויציקה בגג אולם הספורט." למרות ביקורתה, ומסיבות משפטיות, לא הגישה הפרקליטות כתב אישום כנגד מנהלת בית הספר. עוד הוזכר כי "מדוע קרסה התקרה? מתוך העדויות וחוות הדעת של הטכניון ומומחים אחרים, מצטברות מסקנות חד משמעיות, כי התקרה קרסה בשל שלושה גורמים הנדסיים עיקריים מצטברים:
1. תכנון לקוי בשלב התכנון המקורי בסמוך לשנת 1976. צמתי החיבורים של הקונסטרוקציה, כפי שתוכננו במקור, נמצאו בלתי ניתנים לביצוע. לא ברור על סמך איזה הגיון מקצועי בוצעו בפועל.
2. ביצוע לקוי של העבודה בזמן הקמת המבנה. חריגה בעובי יציקת הבטון מעל לוחות הבסיס – בטרום, בעובי ממוצע של 7 ס"מ במקום 5 ס"מ, משמעות הדבר כ- 50 ק"ג תוספת לכל מטר מרובע. הוספו פירמידות לגג לצורך חדירת אור. אלו הוסיפו משקל לתקרה כולה. החגורה העליונה תוכננה להיות מאלמנט אחד ונבנתה בפועל משני חצאים מחוברים. חיבור התושבות של החגורות העליונות של האגדים המשניים לאגד הראשי לא היה נכון. זו, כנראה, נקודת התורפה המרכזית והיא זו כנראה שהובילה לקריסת התקרה.
3. יציקת הבטקל (שכבת בטון קל) גרמה לעומס בלתי אפשרי לנשיאת המשקל הכולל.
עוד נאמר, כי ניתוח הדברים בדיעבד מלמד, כי כל המעורבים בעבודה זו יצאו מהנחה מוטעית שמדובר בשיפוץ פשוט, ללא משמעות מבנית, לכן לא ערכו בדיקה יסודית של תסבולת הגג לפני תחילת העבודות. בבדיקה מול התקן הישראלי, נמצא כי העומס השימושי שעל גג מסוג זה היה אמור להבנות הוא 150 ק"ג/מ"ר. מנתוני חוות הדעת נמצא, כי הגג תוכנן לעומס שימושי של 20 ק"ג/מ"ר, כלומר, מקדם הבטיחות היה נמוך באופן דרסטי מהנדרש בתקן.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע ב24 בנובמבר 2003 קבע לאחר הערעור שעיריית באר שבע נמצאה אחראית לגרימת מותם ברשלנות של שני נערים באסון. בית המשפט המחוזי בבאר שבע בחר לזכות תשעה נאשמים מתוך 12.
מפסק הדין עלה כי עיריית באר שבע לא מינתה ממונה מיומן על הבטיחות כנדרש בתקנות, לא הכינה תוכנית בטיחות ולא קבעה אמצעי זהירות לבית הספר, זאת לאחר שתכננה והוציאה לפועל עבודות בנייה ללא היתר. כמו כן נכתב שהעירייה לא פעלה לבדיקת הגג ויציבותו, לא דיווחה לגורמים המשתמשים באולם הספורט, להנהלת בית הספר ולאגודת ספורט שהשתמשה באולם על אופן העבודה ומועדה ולא מנעה כניסה לאולם בעת ביצוע העבודות.
הכרעת הדין התקבלה בעקבות ערעור שהגישה המדינה כנגד זיכויים של עיריית באר שבע, מהנדס העיר, סגן המהנדס, מתאם מבני ציבור ושתי חברות שפעלו במקום לאחר שבית משפט השלום באשקלון זיכה אותם.
בנוסף לעיריית באר שבע הורשע גם דוד יעקובי, ששימש כמתאם מבני ציבור בעירייה, בגרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות, מכיוון שלא בדק את התוכניות ולא ביצע בקרה על תכנון העבודות בבית הספר. עוד נכתב בפסק הדין שיעקובי לא הגיש את תוכניות הבנייה למחלקת רישוי ופיקוח בעירייה ולא קיבל היתר בנייה.
==גזר הדין
בתאריך ה-24.11.03 בית משפט השלום באשקלון הרשיע בגרימת מוות ברשלנות שלושה מבין 12 הנאשמים באסון קריסת הגג. השופט רענן בן יוסף הרשיע את חברת קדים, החברה שתכננה ופיקחה על העבודות, את מהנדס החברה, זלמן גמבורד, ואת המהנדס המפקח על הבנייה, בסיל אלתר גם בגרימת חבלה ובבנייה ללא היתר. מנהל קדים, אבי הר שגיא, זוכה מחמת הספק.
במהלך הכרעת הדין איבדה אימו של הנער שלומי טולדו דליה את הכרתה, ולאחר ששבה להכרה יצאה מאולם בית המשפט ואמרה: "אם הייתי יכולה להוציא את בני מהקבר הייתי עושה זאת. המדינה לא שווה אפילו שהוא ייקבר בה". אמו של ליאור קבלו אתי אמרה: "אני, כנראה, אשמה בכך שנתתי לבן שלי ללכת למקום הזה. המדינה לא מזדעזעת מהעובדה שבאירוע הזה מתו ילדים. אף אחד לא אשם במדינה הזאת במה שקורה. היכן הצדק? הבן שלי היה צריך להיות היום חייל. אני מרגישה שהורגים שוב את בני".
השופט רענן בן יוסף התמקד בהכרעת הדין ברשלנותם של חברת קדים ושני מהנדסיה שהיו ממונים על העבודות: "התנהגותה של החברה הייתה רשלנית, והיא שהביאה, למרבה הצער, לאסון הקשה והנורא בו קיפחו את חייהם הנערים המנוחים: שלומי טולדו וליאור קבלו ונפצע גם גיא זלצר. כל חייהם של הנערים הללו היו לפניהם".
==אזכור של הקורבנות באירועים שונים==
בתאריך ה-26.05.14 התקיימה אליפות באר שבע בקט-סל לתלמידים בכיתות ה'-ו' לזכרו של שלומי טולדו ז"ל שנהרג באסון. לאירוע הגיעו כ-200 צופים. על ארגון האירוע היו אמונים משפחת טולדו וחברת כיוונים, ועל שיפוטו של האירוע הופקדו שחקני פרויקט הכדורסל של מקיף ג'. באליפות זכה לראשונה בית ספר דתי.
בתאריך ה-31.5.14, 16 שנה אחרי האסון, נערך טורניר כדורסל לזכרו של ליאור קבלו ז"ל באולם מגרש הספורט במקיף ג' בבאר שבע. האירוע התרחש לעיני מאות צופים באולם מלא מפה לפה. הוא התקיים שנה שניה ברציפות לאחר ששנה לפני כן חודש בתום הפסקה של כ-10 שנים. בטקס הסיום קיבל פרויקט הכדורסל של מקיף ג' מלגה כספית מהמארגנים בסך 2,500 שקל.
==קישורים חיצוניים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
| |||