היסטוריה של שוודיה – הבדלי גרסאות

החל משנת 4,000 לפנה"ס החלו להתיישב חקלאים באזוריה הדרומיים של שבדיה, בזמן שהציידים המשיכו להתקיים עוד למשך זמן רב בצפונה של המדינה. הממצאים הראשונים להתיישבות, כמו כלי-חרס ותלי-קבורה, מתוארכים לתקופה זו. בנוסף, בשבדיה, כמו שכנתה [[נורבגיה]], יש ריכוז גדול של [[פטרוגליף|פטרוגליפים]] בכל המדינה, כשהריכוז הגדול ביותר נמצא במחוז המרכז-מערבי [[בוֹהוּסלן]] (Bohuslän). למרות זאת, הציורים העתיקים ביותר נמצאו במחוז הצפוני [[יאמטלאנד]] (Jämtland). משערים שהם צוירו בשנת 9000 לפנה"ס. מצוירים בהם חיות כמו דִּישׁוֹנים, איילים, דובים וכלבי-ים. <br />השנים בהן נחקקו הציורים הרבים ביותר היו 2300-500 לפנה"ס. בשנים הללו צוירו ציורי חקלאות, לוחמה, ספינות, חיות מאולפות וכו'.

 

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התקופה הוויקינגית]], [[ורנגים]]}}

'''העידן הוויקינגי''' מתייחס לחצי השני של [[תקופת הברזל]]- בין שנת 793 לשנת 1066, ב[[סקנדינביה]]. במהלך תקופה זו השבדים היו סוחרים ימיים, אשר נודעו בעיקר בכך שסחרו עד למקומות רחוקים. ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]], [[ורנגים]] פשטו והרסו את יבשת אירופה מ[[הים השחור]] עד ל[[הים הכספי|ים הכספי]].

 

{{הפניה לערך מורחב|ההיסטוריה השבדית המוקדמת}}

המלכה הדנית [[מרגרט הראשונה]] איחדה את ארצות [[סקנדינביה]] ב[[איחוד קאלמאר]], בשנת 1397.

 

מתיחות מתמשכת בין הארצות ובאיחוד הובילה בסופו של דבר לקונפליקט בין השבדים לדנים ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]]. התפוררותו הסופית של האיחוד ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] הובילה ליריבות ארוכה בין דנמרק לשבדיה.

 

{{הפניה לערך מורחב|הקרן לשבדיה המודרנית}}

 

{{הפניה לערך מורחב|עלייתה של שבדיה ככוח גדול}}

במהלך המאה ה-17 הפכה שבדיה מממלכה צפון-אירופית קטנה, ענייה וחסרת השפעה לאחת מהמדינות החשובות בזירה המדינית ב[[אירופה]], ובין השנים 1611 ו-1718 הייתה אחת המעצמות החזקות ביותר ב[[הים הבלטי|ים הבלטי]], בעלת צבא יעיל ביותר. היסטוריונים שבדיים מתארים את שבדיה של אותה תקופה כאחת הדוגמאות המובהקות למדינה המנצלת כמעט את כל המשאבים העומדים לרשותה לשם ניהול מלחמה.‏‏{{הערה|1=‏''Vasa I'', Hocker, pp. 36–39; ראו גם ‏ Jan Glete, [http://www2.historia.su.se/personal/jan_glete/Glete-Swedish_Fiscal-military_State.pdf The Swedish fiscal-military state and its navy, 1521–1721].}}

לאחר שניצחה במלחמות נגד [[דנמרק-נורבגיה]], [[רוסיה]] ו[[פולין]] במהלך [[המאה ה-17]], שבדיה צברה כוח גדול, למרות שהיו לה בקושי מיליון תושבים. תרומתה של שבדיה לצד הפרוטסטנטי ב[[מלחמת שלושים השנים]], תחת שלטונו של [[גוסטב השני אדולף, מלך שבדיה]], עזרה לקבוע את שוויון הכוחות הפוליטי והדתי באירופה.

 

{{הפניה לערך מורחב|האימפריה השבדית}}

בסמוך לזמן חתימת ברית ברוֹמסבּרוֹ בשנת [[1645]], וברית רוסקילדה ב[[1658]], שבדיה השתלטה על מחוזות חשובים של דנמרק ונורבגיה. בעקבות [[שלום וסטפליה]] ב[[1648]], שבדיה שלטה ב[[אינגריה]] - האזור בו [[סנקט פטרבורג]] עתידה הייתה להיבנות, ב[[אסטוניה]], [[ליבוניה]] (אזור הנמצא כיום בדרום אסטוניה וצפון לטביה), ערי-חוף חשובות ומקומות נוספים בצפון [[גרמניה]].

 

רוסיה, סקסוניה-פולין ודנמרק-נורבגיה איחדו כוחות ב-[[1700]] ותקפו את האימפריה השבדית. למרות שהמלך השבדי הצעיר, [[קארל השנים עשר, מלך שבדיה|קארל השנים עשר]], ניצח ניצחונות מרהיבים בשנים הראשונות של המלחמה הצפונית הגדולה, תוכניתו לתקוף את [[מוסקבה]] ולהכריח את רוסיה להיכנע הייתה שאפתנית מדי; הוא נורה במהלך המצור על מבצר פרדריקסטן בנורבגיה, ב-[[1718]]. עקב ברית השלום, הכוחות המאוחדים הצטרפו ל[[פרוסיה]] ול[[אנגליה]]-[[הנובר]], הסתיים שלטונה של שבדיה ככוח גדול, והחלה תקופה של מונרכיה מוגבלת תחת החוק הפרלמנטרי.