אנטי-מחיקון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11:
[[קובץ:אנטי מחיקון- פרסומת.jpg|ממוזער|אנטי מחיקון- פרסומת]]
 
רק ב-1965, לאחר פרישתו של [[בן-גוריון]] וכניסתו לתפקיד של [[לוי אשכול]] כ[[ראש ממשלה]], נפתחה האפשרות להכנסת הטלוויזיה למדינת ישראל. אך הטענות של הממשלה הקודמת נשארו בעינן, על כן בחרו אנשי [[רשות השידור]] למחוק את הצבע מתוכניות הטלוויזההטלוויזיה. התוכניות נקנו צבעוניות אך נמחקו הצבעים ושודרו בצבי שחור-לבן. זוהי הטכנולוגיה המכונה "מחיקון" המוחקת את הצבע ממסכי האזרחים. אך הציבור לא הסכים להשלים עם השלטת התרבות והחשכת הצבע ולשם כך הומצא המכשיר '''אנטי-מחיקון'''.{{הערה|ענת פירסט ואלי אברהם, '''כיכר השוק הומה? : על הגיוון התרבותי בערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל ועל הדרכים לשיפורו''', בתוך כספי ד. (עורך), "תקשורת ופוליטיקה בישראל", [[הוצאת מכון ון ליר]], תל אביב, 2007, עמודים 134-161.}}
 
[[מולי אדן]], אז [[מהנדס]] [[אלקטרוניקה]] (לימים [[נשיא]] [[אינטל]] ישראל{{הערה|{{גלובס|שמוליק שלח|מרעננים את השורות: מולי אדן ימונה למנכ"ל אינטל ישראל|1000717551|20 בינואר 2012}}}}), פיתח בהנחית יצחק פוגל, מנכ"ל "מץ אלקטרוניקה", התקן ששולב במכשירי טלוויזיה צבעוניים, ואפשר להם להציג את התוכניות הזרות בצבע על אף המחיקה שבוצעה על ידי רשות השידור. [[שם מסחרי|שמו המסחרי]] של ההתקן היה '''אנטי-מחיקון'''.