ויקיפדיה

יוסיפ ברוז טיטו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 16:
 
==מלחמת העולם השנייה==
בעת הפלישה הגרמנית ליוגוסלביה באפריל [[1941]], היה טיטו ב[[זאגרב]]. הוא הגיע ל[[בלגרד]] ברכבת בעזרת מסמכים מזוייפים ב-8 במאי 1941 והחל לארגן את פעילות המפלגה. הדיעות חלוקות בשאלה עד כמה ואם בכלל פעל טיטו נגד הכיבוש לפני פלישת הצבא הגרמני ל[[ברית המועצות]] ב[[מבצע ברברוסה]], ב-22 ביוני 1941. על פי גרסה אחת, הקומוניסטים של טיטו לא נאבקו כלל בגרמנים, בראותם בפלישה מאבק בין כוחות לאומניים אנטי-פועליים. אחרים טוענים שטיטו התגייס מיד למאבק בגרמנים. גירסה אמצעית טוענת שטיטו הבין שגרמניה מתכננת פלישה לברית המועצות ובהתאם הכין את כוחותיו למאבק בגרמנים{{הערה|1=Walter R. Roberts, [https://books.google.co.il/books?id=fNBmAAAAMAAJ&pg=PA23 Tito, Mihailović, and the Allies, 1941-1945], page 23}}.
בשנת [[1941]] פרסם הודעה ובה קרא לכל האזרחים להילחם כנגד ה[[נאצים]] ושליטתם ביוגוסלביה. אחרי שה[[נאצים]] פלשו ליוגוסלביה התארגנו שני צבאות ללחימה נגד הצבא הגרמני: [[צבא השחרור העממי של יוגוסלביה]] של טיטו שנתמך על ידי הרוסים ו[[צ'טניקים|הצבא הפטריוטי]] של דרג'ה מיכאולוביץ' שנתמך על ידי [[בריטניה]]{{הערה|שם=המשקיף1}}. טיטו נאבק נגד הנאצים ועוזריהם הקרואטים ה[[אוסטאשה]], וגם במשתפי הפעולה מקרב בני עמו. על פי אומדנים, חיסל צבאו של טיטו יותר מ-10 דיוויזיות ממוכנות להיטלר במהלך המלחמה, הכניע את מוסוליני וצבאו בבלקן ובגבול איטליה, והצליח לשחרר חלק מיהודי יוגוסלביה שהיו כלואים במחנות ריכוז איטלקיים באזור הבלקן. יהודי יוגוסלביה מצידם, ראו בטיטו גיבור, מושיע וסמל המאבק בהיטלר ובמוסוליני, ואך טבעי היה החיבור בין הפרטיזנים היהודים של יוגוסלביה לטיטו שפרס עליהם חסותו ונתן להם תמיכה מלאה{{הערה|{{דבר||צבא השחרור היוגוסלבי|1944/06/06|00400}}}}. על כן הצטרפו רוב הצעירים ששרדו מיהודי יוגוסלביה לכוחותיו של טיטו, ורבים מהם העפילו בו לעמדות פיקוד. ▼
 
ב-4 ביולי 1941 התכנס הפוליטבירו היוגוסלבי וקרא לכ-10,000 חברי המפלגה הקומוניסטית להאבק נגד הפולשים הגרמנים והאיטלקים. ב-13 ביולי 1941 הצליחו כוחות הפרטיזנים להכות שתי דיביזיות של הצבא האיטלקי ולשחרר לזמן קצר את [[מונטנגרו]]. גם בסרביה הצליחו הפרטיזנים לארגן פגיעות קשות בכוחות הגרמנים ביוגוסלביה, אשר נאלצו לנוע אך ורק בשיירות מאובטחות. הגרמנים מינו משתף פעולה סרבי לראש ממשלה בסוף אוגוסט 1941, אך ללא הועיל מבחינתם{{הערה|1=Walter R. Roberts, [https://books.google.co.il/books?id=fNBmAAAAMAAJ&pg=PA24 Tito, Mihailović, and the Allies, 1941-1945], pages 24-26}}.
 
▲בשנתמאמצע [[1941]] פרסם הודעה ובה קרא לכל האזרחים להילחם כנגד ה[[נאצים]] ושליטתם ביוגוסלביה. אחרי שה[[נאצים]] פלשו ליוגוסלביה התארגנו שני צבאותכוחות ללחימה נגד הצבא הגרמני: [[צבא השחרור העממי של יוגוסלביה]] של טיטו שנתמך על ידי הרוסים ו[[צ'טניקים|הצבא הפטריוטי]] של דרג'ה מיכאולוביץ' שנתמך על ידי [[בריטניה]]{{הערה|שם=המשקיף1}}. טיטו נאבק נגד הנאצים ועוזריהם הקרואטים ה[[אוסטאשה]], וגם במשתפי הפעולה מקרב בני עמו. על פי אומדנים, חיסל צבאו של טיטו יותר מ-10 דיוויזיות ממוכנות להיטלר במהלך המלחמה, הכניע את מוסוליני וצבאו בבלקן ובגבול איטליה, והצליח לשחרר חלק מיהודי יוגוסלביה שהיו כלואים במחנות ריכוז איטלקיים באזור הבלקן. יהודי יוגוסלביה מצידם, ראו בטיטו גיבור, מושיע וסמל המאבק בהיטלר ובמוסוליני, ואך טבעי היה החיבור בין הפרטיזנים היהודים של יוגוסלביה לטיטו שפרס עליהם חסותו ונתן להם תמיכה מלאה{{הערה|{{דבר||צבא השחרור היוגוסלבי|1944/06/06|00400}}}}. על כן הצטרפו רוב הצעירים ששרדו מיהודי יוגוסלביה לכוחותיו של טיטו, ורבים מהם העפילו בו לעמדות פיקוד.
 
באביב 1943 הגיעו למטה של טיטו משלחות סיוע של בריטניה ו[[ברית המועצות]] ששהו במטהו ותיאמו את הסיוע שניתן לצבאו{{הערה|שם=אידן1}}.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יוסיפ_ברוז_טיטו"